You keep saying that word. I do not think it means what you think it means |
| 4/2003
 מעבדות לחירות וחזרה
אבל ראשית פינת ה- STFU, קבלוני.
כאחד שקריאה במוספי סוף השבוע בדרך כלל מעוררת בו צורך עז לישון למשך שבע שבתות שלמות, אני תוהה מדוע אין לי את היכולת פשוט להתנתק מהזבל המחליא הזה. אבל אין לי, אז יאללה, לנקודה.
במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונת מופיעה כתבה על מאבקו של האמן משה גרשוני בשרת החינוך (...) לימור לבנת, על רקע שלילת פרס ישראל ממר גרשוני בשל סירובו להגיע לטקס חלוקת פרס ישראל. הנ"ל טוען שמצפונו אינו מאפשר לו ללחוץ את ידיהם של שרי הממשלה וחברי הכנסת, ובכלל, בעת הזאת אין מקום לטקסים. למען האמת אני מסכים איתו. ולכן פינת ה-STFU מוקדשת (וכנראה לא בפעם האחרונה...) לשרת החינוך, הלא היא לימור ("ההמנון") לבנת.
אז גברת, תסתמי בבקשה את הפה.
(אח, כמה טוב בדמוקרטיה שבה אני יכול לסתום את הפה לשרת חינוך שלמה ופטפטנית לא קטנה בזכות עצמה. עכשיו התחוור לי שבעצם היא מודל מושלם למורות שהיו לי ביסודי. לימור, ביקשתי שקט.)
נכון יפה לה ככה? חבל שאי אפשר גם במציאות.
הפלאסטר יהפוך לסמל הפינה. אני ארשום פטנט בקרוב.
אה, והנה הלינק אם בא לכם להגיד לה לסתום באופן אישי.
ממחר חוזרים לעבודה, ללימודים ולשאר הדברים שאתם עושים. נגמר החופש, קדימה עבדים, למקומות, היכון, לחתור. קצת כמו הפרסומת של רד בול, אבל יותר מגעיל כי זה באמת. הזכרתי כבר שיש לי עבודה ליום רביעי הקרוב? לא? אז יש לי.
היום מצאתי סיבה נוספת לא לאכול בשר. זה פשוט מסריח. נתתי לכלב שלי את שאריות הבשר מיום רביעי (שאריות, אלק - סטייקים שלמים שלא יכולתי להקפיא. חוצפה.), כמובן אחרי שבישלתי אותן לכבודו. ומה עושה החיה חסרת הגבולות וכפוית הטובה הזו? מפליץ לי בכל הבית, זה לא יאומן, אין לי לאן לברוח, אני לכוד פה.
אני שוקל להעביר אותו לתפריט צמחוני. השאלה הגדולה היא, האם חרא של אוכלי עשב אכן מסריח פחות? אומרים שכן, אבל לא השתגעתי לבדוק.
יריב עובד בשקט, או שרק אני זה שלא מעודכן, אבל עכשיו אפשר להוסיף תמונות לרשימות בלי מאמץ מיותר. אז עשיתי את זה, רק שזה מחק לי את הכותרות ועכשיו אני צריך לנחש מה כל רשימה. לא נורא. איך האייקונים?
שבוע טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
