| 7/2002
 הסברים, פירושים והבהרות
אז כתבתי שאני לא סובל טיפוסים ספונטניים וישר קיבלתי על הראש.
באופן עקרוני אני מעדיף לנאום ושיקשיבו לי, אבל התחלתי לשחק בדו-שיח עם קוראי [טוב, אז לא שלושה,אבל "ספורים" אני יכול להגיד?] אז אני אמשיך. נראה לי שאני מתחיל להנות מזה.
אז ככה.
לפני שתוקעים לי מילים לפה, אכן התכוונתי לספונטניות ולא לאימפולסיביות. למרות שרב המשותף בין התכונות האלו, וכל אחת מהן מכילה לא מעט אלמנטים מהשניה. גם טיפוסים אימפולסיביים אני לא סובל, כך שלדעתי זה פותר את חוסר הבהירות הסמנטית שנוצר כתוצאה מהגדרות לא ברורות. [שלי, שלי, אני אשם].
יקומו אלה שיגידו שזה בטח בגלל שאני מקנא, כי אני לא כזה, אני מחושב מדי, שקול מדי, זהיר. חלק אפילו יגידו פחדן. אין לי בעיה עם זה, באמת. אני מפחד מהמון-המון דברים, שזה ענין לבלוג נפרד בכלל. אבל אני גם לא סובל ספונטניות ואימפולסיביות. עכשיו הזמן להוסיף את המילה "יתר" אחרי כל אחת מהתכונות האלו. נכון, להיות קצת ספונטני יכול להיות נחמד.
ל פ ע מ י ם .
ולהיות אימפולסיבי יכול להיות אחלה כיף שבעולם.
ל פ ע מ י ם.
אבל תנסו להיזכר בכל אותם הבטחות שהופרו "כי היתה תוכנית יפה בטלוויזיה/מישהו קפץ אלי ושכחתי לבוא אליך/נרדמתי וקמתי היום/אני באילת עם כמה חברה (במקום להעביר איתך את הדירה)" ועוד תירוצים שקיבלתם במהלך חייכם. נכון שכל מתרצי התירוצים האלה נחשבים, איך לומר, טיפוסים, אהמ, ספונטניים בדרך כלל?
ידעתי.
אז הנה לכם הסיבה האמיתית לתיעוב שלי כלפי אותן תכונות שנמאס לי להקליד. אני מעריך אמינות, קיום הבטחות, הגיון ושכל ישר. [לא,זה לא אותו דבר בדיוק.]
התכונות שאני מעריך לא באות באותה עיסקת חבילה עם התכונות שאני לא מעריך. בכל אופן, לא נתקלתי במישהו הגיוני ואימפולסיבי, או אמין וספונטני. זה פשוט סותר. צר לי, אבל ספונטני אולי נשמע טוב בתוכניות השידוכים. במציאות זה נמאס מהר מאוד.
כמובן שיש סייגים והגבלות למה שאני אומר, כמו לכל דבר בחיים. [נסו להגיד את זה לאנשים אימפולסיביים באמצע הקריזה]. למשל, ככל שאתה צעיר יותר, אימפולסיביות היא תכונה נסלחת. יעבירו לך את זה כי אתה עדיין צעיר ולא ממש רכשת לך טאקט. בגיל מבוגר יותר, התפרצויות אימפולסיביות לא תתקבלנה בהבנה. כנ"ל לגבי התכונה השניה. נסו לדמיין לעצמכם את ההורים שלכם חותכים לאילת במקום להעיר אתכם בבוקר לבית הספר. זה נשמע מדליק, נכון? אז זהו, שזה לא ממש מדליק, אם תחשבו על כל ההשלכות.
[בלבלתי במוח מפה עד שם, רק כדי להסביר את מה שלא חשבתי שידרוש הסבר.כמה לא מובן אפשר להיות...]
הסייג המשמעותי ביותר לכל מה שקשקשתי עד כה, הוא כמובן המילה "לדעתי" שצריכה להופיע בתחילת כל פיסקה שאני כותב. אז תחשבו שכתבתי. זו דעתי, ככה אני מאמין. אין על מה להתווכח, זה לא ויכוח. גם אין מה להיעלב, זה לא אישי. אני תמיד מוכן לשמוע דעות של אחרים, גם כביקורת על מה שאני כותב, אבל תחסכו ממני את הזעם הקדוש, הטפות המוסר וכולי. יש לי פילטר בעין שמאל שמנקה את כל זה בלאו הכי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
