| |
|
| 7/2003
איך הכרתי את השמיינה
היה לי יום עצבני במיוחד, באמצע עברתי ליד לונדון מיניסטור, אמרתי לעצמי - מנת בשר תמיד ידעה להרגיע אותך. נכנסתי למק'דונלדס והתייצבתי בתור אחרי בחורה אחת על פלטפורמות. העברתי את התור בהתבוננות בקימורי התחת שלה.
כשהיא הגיעה לדלפק, היא הודיעה שהיא רעבה אבל אין עליה כסף והיא מבקשת לקבל בהקפה, כי היא קבועה. העניין הוא שהמוכרת הייתה חדשה, המוכר שלידה היה חדש יחסית ולא זיהה אותה וגם המנהל לא. שניה לפני שנהיה מרחץ דמים - הבחורה ממש הייתה רעבה - הצעתי להזמין אותה לארוחה. היא חייכה אליי ותלתה בי מבט ספק מאוהב ספק מורעב. היא הזמינה - תקשיבו לזה - שתי ארוחות מק-רויאל כפול. שתיים. כפולות.
היא הזמינה אותי לשבת איתה, על שולחן קטן של ילדים. בקושי היה לנו מקום. ישבנו ואכלנו. היא טרפה את האוכל, נהיה שם בליל של בשר, צ'יפס וקולה. כל הזמן הזה לא הוצאנו מילה מהפה. שלי עוד היה פנוי בין ביס לביס, שלה היה עסוק בלעיסה.
גמרתי את ההמבורגר שלי הרבה לפניה ולקחתי מפית לנגב את האצבעות. היא תפסה לי את היד ושאלה אותי מה אני עושה עם הרבה סימני קריאה. אמרתי לה שלקחתי מפית בסה"כ. אמרה לי בשביל מה, אמרתי לה לנגב. השתגעת, היא גערה בי, לקחה את אחת מהאצבעות שלי והעבירה עליה את הלשון בתנועה חלקה וארוכה.
אנשים, מה אני אגיד לכם... חזקיהו התעורר. היא לקחה כמה אצבעות ביחד והכניסה אותן עמוק לפה. לא ראיתי את האצבעות, אבל הן צרחו שם מעונג. הלשון שלה הייתה מסביבן, נתנה להן בראש. עד לאותו רגע, לא ידעתי שיש קשר בין הדברים, אבל חזקיהו צץ בבת אחת והקפיץ את השולחן.
היא התרעמה לרגע לראות את האוכל שלה קופץ, אבל אז היא שלחה יד מתחת לשולחן ונתקלה בחזקיהו. הוא שמח מאוד לקראתה. מעל לשולחן היא תפסה אותי בחולצה ומשכה אותי אליה. היא הדביקה אליה את השפתיים שלי ומצצה אותן כמו משוגעת. הבנתי שהיא מורידה ממני בעצם כל שריד לארוחה, כל סימן לקטשופ, צ'יפס, מה שלא יהיה, אבל לא היה לי איכפת. השפתיים שלה על שלי והיד שלה על חזקיהו - זה כל מה שבן אדם צריך.
היא החליפה ידיים מתחת לשולחן, תפסה את חזקיהו בשמאל ופינתה את יד ימין שצצה מעל לשולחן ונשלחה לעברי. "נעים מאוד", היא אמרה לי, "אני שמיינה".
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
