אני בנאדם אחר לחלוטין ממה שהייתי בפעם האחרונה שכתבתי כאן..
כבר 2011.. אני כבר בת 16..
שיקרתי ללא מעט אנשים בחיי..
בזמן הזה נישקתי יותר מ-25 אנשים שונים
שכבתי עם 4 מהם
הגעתי לתיכון בודדה עכשיו אני מוקפת חברים (חלקם.. נחשבים חברים)
נהיה לי ביטחון מדומה
הרגשתי יפה ומכוערת באותו הזמן
הדבר היחידי שעוד לא הצלחתי לחוש זה שמישהו אוהב אותי..
הבנאדם היחידי שגורם לי להרגיש טוב בזמן האחרון הוא הידיד הכי טוב שלי שלמען האמת אני מכירה רק חצי שנה ובאמת שרק לו אני מספרת דברים
והדבר שכרגע מפריע לי וגרם לי לחזור ולכתוב לכם עוד פוסט..
זו אמא שלי.
גיליתי שהיא פתחה בלוג בעצמה.. כבר מ-2009.. והיא כתבה על החיים שלה.. ומזכירה אותנו לא מעט.. יותר נכון.. את האחים שלי
האיזכור היחידי שלי זה היה כשהיא קנתה לי מיטה.. זהו..
על אחותי היא כתבה כמה היא מתגעגעת אליה שהיא הייתה בטיול שנתי, ועל אח שלי שכמה הוא תמים וכמה היא מפחדת עליו
הלוו? מה איתי? בין השורות אפשר ממש לקרוא "אני אוהבת את הילדים שלי... (מינוס אחת מהם)" באמת.. תודה רבה אמא.
לא מספיק זה .. היא מנהלת רומן וירטואלי עם אחד מהגולשים האלה.. קורא לה יפה שלי.. אוהב אותך.. היא בת 40+ ואני קוראת על הכאבי ביצים שלו שהוא מספר לה עליהם. איכסה. (וכן, היא נשואה לאבא שלי)
וגם שמה.. במיילים האלה שלהם.. היא מספרת על אחותי.. והמשפט שחקוק לי בראש הוא "ככה היא.. ההפך מאחותה :)" והיה שם דיבור על כסף
ממש.. אמא מהמגזינים.. צועקת עלי שהיא מוצאת קופסת סיגריות אבל היא עישנה מגיל 15!
היא לא אוהבת אותי.. בסדר.. אין בעיה.. גם ככה את לא תראי את הפרצוף שלי יותר אחרי הצבא.. אני טסה מפה לאמריקה ואת יכולה לשכוח ממני..
ויהיו לך השני הילדים החננות המושלמים שלך כמו שתמיד רצית אותם - מסתבר.
אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת אוהבת אותי אמא'לה :)
תזדייני בסדר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Shani ε(●̃•̃)з
