בלוגר וסטודנט, העסוק (קצת יתר על המידה) בלהרהר על החיים. מוזמנים לקרוא את נבכי נפשי... |
| 6/2009
מגע.
מגע. כמה אני משתוקק לו. חיבוק. ליטוף. משחק בשיער. יד על החזה שלי. ראש על הכתף שלי. עיניים עצומות.
רק הרעש של דפיקות הלב והנשימות האיטיות נשמעות.
מגע. עור על עור. יד אוחזת ביד. שפתיים על הגב. יד על הבטן.
לאחוז בחוזקה. אבל בעדינות. כאילו לא לתת לברוח. מגע.
כמה אני מתגעגע למגע.
כמה אני אוהב מגע. כל מגע.
אני אוהב חיבוקים.
אני אוהב להישכב בערימה גדולה של אנשים עייפים ושיכורים. מגע.
וזה לא עניין של חרמנות.
כן, אני אוהב מין. מי לא אוהב מין.
אבל אני אוהב באותה מידה להתכרבל על מישהי. להרגיש שהיא שלי. שאני שלה. להרגיש מלכותי כמו חתול. לנמנם קלות עם חיוך על הפנים - כי יש לך מישהו צמוד אליך.
אני כל כך מתגעגע למגע.
אני כל כך נואש לו.
כל כך מתגעגע אליו.
רוצה להרגיש גוף עירום לצידי.
לדעת שאני יכול לגעת, אבל לא צריך. כי מספיק לי רק החיבוק האינטימי הזה.
אני מוצא את עצמי מחבק את עצמי כשאני מתקלח.
או שולף את הכרית ממתחת לראשי כשאני במיטה, ומחבק אותה כאילו היא אישה.
שם ראש על כתף של חבר.
משקיע את כל כולי בלחיצות יד.
לפני שבועיים ראיתי סרט אצל חבר ושני חברים נשכבו לצידי וכל אחד מהם שם ראש על ברך אחרת שלי. וזה הרגיש כל כך נעים. כל כך רצוי. וזה לא שינה בכלל שאחד מהם היה גבר, כי לא היה מדובר במשהו מיני.
מגע.
תנו לי מגע.
חבקו אותי.
נשקו אותי.
לטפו אותי.
תנו להרגיש חלק מכם.
אני נואש למגע. אפילו לא אינטימי.
צמא לכל סוג של מגע.
כותב את הפוסט הזה ואני כמעט מלטף את המקלדת בעדינות... מנסה לשלוח לכם מגע דרך המקלדת. דרך האינטרנט הקר והמנוכר, בעזרת מילים. שמביעות רגשות ומחשבות.
פאק!!!!
מגע קיבינימאט!
| |
|  כינוי:
התפוח הכחול |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
