בלוגר וסטודנט, העסוק (קצת יתר על המידה) בלהרהר על החיים. מוזמנים לקרוא את נבכי נפשי... |
| 6/2009
לרדת רמה
אז בעקבות הקטע הקודם (ולפני התשובה של "מישל..") החלטתי לעשות עם עצמי משהו.
ללכת ולמצוא מגע, כשהפעם, בניגוד לפוסט הקודם שהיה על מגע כללי, מדובר על מגע מיני.
(הרשו לי להיות ציני ואדיש בפוסט הזה) ציצים. פותים. ידיים. רגליים. פיות. וכל דבר אחר בר מחשבה כחולה שיכול להעלות לכם בראש.
אז התחלתי לפלרטט. לא, לא עם כולן. עם מישהי את ספציפית.
מישהי שאני יודע שהיא חסרת ביטחון עצמי.
וגם לא נראית משהו.
להפתעתי, האמנם לא רבה במיוחד, אבל בכל זאת, בתור מישהו שלא נגע במישהי 226 ימים (אבל מי סופר? בטח שלא... אני) היו לי ספקות, היא נענתה בחיוב.
אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל אומר שאם אני נפגש איתה אני יודע במלייארד אחוזים (או כמו שחבר שלי אומר "בדוק אחי") שאני יכול לגרום למשהו לקרות.
העניין הוא... שהיא לא נראית משהו.
היא לא מכוערת. או גברית. היא פשוט לא הבחורה הנאה ביותר שיש. (זוכרים שביקשתי רשות להיות ציני ואדיש? בואו נוסיף לזה גם מגעיל. סבבה?) אמנם הייתי עם בחורות פחות נאות. אבל גם הייתי עם בחורות הרבה יותר נאות...
ואני אמנם יכול שזה לא יהיה לא מוסרי באיזשהו אופן להיות איתה (כלומר זה כן היה מוסרי, אם מישהו התבלבל עם השלילה הכפולה), אבל אני לא בטוח שאני ארגיש בסדר עם עצמי.
שאני (כביכול) מוריד את עצמי לרמה של "נו, ניקח מה יש..." כי אני חרמן (רצח).
אני לא מסתכל רק על הבחוץ. כן, היא בחורה סבבה, אני יכול לדבר איתה, אבל לא משהו מעבר לסמול טוק להיות אוזן קשבת (כי הרי נוצרתי להקשיב לצרות של אחרים. בגלל זה יש לי חברים, כי אני תמיד מוכן להקשיב. אה, וכי טוענים שאני מאד מאד מצחיק)... ככה שעל הסף נשללת האופציה של "משהו רציני".
שנינו הבהרנו שאנחנו לא מחפשים משהו רציני.
מבחינה מוסרית לא תהיה לי בעיה "להשתובב" איתה. ואני יודע שזה נשמע קר ומחושב, אבל אני לפעמים בנאדם קר ומחושב.
הבעיה היא האם אני ממעיט בערכי?
האם אני לא יכול להתאמץ קצת ולמצוא מישהי שיש לי מכנה משותף עמוק יותר מ"היי, גם אני חרמן!"?
או שמא, אולי, כמו שאמרתי לפני כן, צריך להתחיל מאיפשהו, ואחרי 226 יום אתה לוקח את מה שנותנים לך?
| |
|  כינוי:
התפוח הכחול |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
