אמא: "אז נזמין אוכל?"

אבא: "נזמין פיצה לכולם?"

אחי: "לא בא לי פיצה"

אני: "אז מה בא לך?"

אחי: "לא יודע.."

אבא: "אז פיצה לכולם!"

וזה מין חוק אצלי במשפחה - אתה לא יכול לפסול משהו בלי להציע משהו במקום.

ואני באמת מנסה לחיות לפי החוק הזה. זה נראה לי הגיוני, שמישהו לא יכול סתם להגיד "לא!" לדעה או הצעה של מישהו אחר.

אבל אני לא תמיד מצליח.

גם אם החיים מניחים מולי צלחת של אפשרויות לבחור מהן, בכל כך הרבה תחומים, אני לא מצליח למצוא משהו שאני אוהב, ואני גם לא מצליח לחשוב על משהו אחר שהייתי רוצה במקום...

מה אני רוצה?

תקופה מבחנים.

אין לי דקה לנשום.

בינתיים אני מרגיש שהולך לי טוב, אבל אולי זה רק בגלל שאין עדיין ציונים שיוכיחו לי אחרת?

אני מקווה שהפעם הראשונה שאני מתמיד במשהו באמת תשתלם.