שמתי לב שאני אף פעם לא כותבת כותרות.
טוב נו, זה קשה מדי להגיד אף פעם, היו איזה פעמיים שכתבתי.. אבל בעיקרון, אם מישו נגיד יבוא ויסתכל על הבלוג שלי אז הוא יגיד שאני לא כותבת כותרת.
לא שזה משנה למישו, כאילו למה שיהיה איכפת לאנשים שאני לא כותבת עם כותרת?
מעניין אם יש בכלל אנשים כאלו.. אנשים שלא מסתכלים על מה שכתוב בפוסט אלא על איך שהוא רשום.
אני אוהבת אנשים שכותבים מבולגן ובכלל לא מסודר אבל בסופו של דבר מוצאים את הכל, מנסים למצוא את הרגש במקום הכי עמוק שלו ולהוציא אותו, להראות אותו על פני השטח.
אי אפשר תמיד (או אצלי- בכלל) לכתוב מסודר, זה הגיוני מדי ומעצבן.. אני אוהבת את הבלאגן האישי שלי.. עם חוקי התחביר שלא חלים עליי בכלל ופסיקים ונקודות בכל מקום - כמה שבא לי.
וזה כיף לי ככה.. אז אם האיש הזה יבוא ובמקרה תפגשו אותו תגידו לו שלא איכפת לי ושיסתכל קודם כל על עצמו ואחר כך על אחרים. (אתם יודעים שככה 'קיללתי' אנשים כשהייתי קטנה? זה כזה 'תראה איך אתה נראה ואחר כך תגיד משו עליי..' - משו בסיגנון אם הייתי אתה בחיים לא הייתי יוצאת מהבית).
ואם שכחתי להגיד קודם או שסתם לא רציתי אז שתדעו שהחברה הכי טובה שלי מתחתנת עוד מעט (בנובמבר) ואני כל כך מאושרת בשבילה.
ואני עדיין באותה עבודה שהייתי בה בזמן השירות, ורק נחמד לי שם לפעמים אבל לא יותר.
ויקירי עוד מעט מתגייס וזה עדיין לא נקלט לי.. הכנות והשלמות לקורס קצינים - הרבה זמן שאני לא אראה אותו, אבל זאת גם תקופה שתעבור (לאט לאט) ובינתיים עד שהוא יחזור מהצבא אני אעבוד קשה קשה ואעשה מלא שעות נוספות בעבודה (כאילו שמשלמים לי עליהן בכלל) וכשהוא יחזור ניסע ביחד לאיים הקריביים בברזיל (אני יודעת שזה לא שמה והם בלל לא קשורים - אבל ככה זה נשמע יותר טוב וככה אני רוצה להגיד את זה).
תודה רבה על ההתחשבות,
שתהיה לכם שנה טובה ושתמיד תהיו מאושרים (או לפחות תחייכו ותעשו בכאילו..) !!
אני