I'm Yours

וואו, הרגע הסתכלתי בנושא החם ופתחתי בלוג אקראי שהיה שם.

קראתי. פוסט בגודל של 6-7 שורות לא ארוכות מדי.

מדהים.

קראתי וכאילו יכולתי להישבע שזה מה שרציתי לכתוב.

בדיוק אותו הדבר, מילה במילה.

וזה פשוט בדיוק ככה.

עצוב. פשוט עצוב שאפשר להזדהות.

רק איתו.. רק איתו רציתי להיות היום. הבנאדם היחיד שרציתי לדבר איתו היום. הבנאדם היחיד שרציתי לראות היום.

והוא? יותר מדי "עסוק" מכדי לדבר.

נמאס לי.

אני כל כך אוהבת אותך שלפעמים זה מפתיע גם אותי. ואני כל כך מתאמצת שיהיה הכי טוב שאפשר וכל פעם מחדש נראה לי כאילו לא אתה שם לב לזה. או לא שם לב לזה מספיק.

נשבר לי להיות מאוכזבת. נשבר לי להיות במחשבות כל המזן של"מתי תענה?" "מתי תתקשר?" "מתי תראה סימן חיים?".

אמן שזה ישתנה בקרוב...