ריבים עם חברות טובות זה ממש לא כיף...
כשאת עצובה תמיד יש לך לאן ללכת...
כשאני רבה עם חברה שלי אני בד"כ הולכת למקום בבית ספר שחרטנו- BFF ומסתכלת עליו שעתיים ומנסה להבין איך ה- BFF נעלם לנו...
בתחילת השנה בכיתי הרבה... אני אוהבת לבכות... זה פורק את הכל...
כשחבר שלי נפרד ממני, לא יצא לי לבכות הרבה, בגלל זה גם לא יצא לי להתגבר עליו...
עכשיו כבר אין לי כוח לבכות! מחר יש לפיצקוש יום הולדת ואני צריכה לכתוב לה ברכה...
בתכלס, אני חברה ממש טובה שלה... עד עכשיו לא הבנתי את זה... אני מכירה אותה מכיתה א' וכדאי שאני יתיחס אליה יותר ברצינות... היא חברה שלי, לא?
צריכה ללכת לכתוב לה ברכה... מזל טוב (אין לה בלוג והיא לא יכולה לראות את זה איזה טיפשה אני..)
כשאני עצובה אני בד"כ חושבת או בוכה... אני חושבת המון... אני יכולה להיות בשקט במשך שעתיים ולא לאמר מילה למרות שאני בדרך כלל מדברת הרבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בשביל שלי, דמדומים...(סרט אדיר!!!)
