חבר של בן זוגי מגיע, יושב אצלנו בסלון, סמול טוק
ומתחיל להשמיע פנינים, הגיגים על אשתו שבהריון.
הוא יודע. הוא מכיר. הכול. בוודאי. בעיקר מה זה הריון בשביל אישה.
תקציר הדברים שיצאו לו מהפה:
1. הריון הוא לא ביג דיל.
2. אחרי שנה האישה לא זוכרת בכלל את ההריון ו/או הלידה.
3. הריון ולידה לא משנים את החיים ממש.
4. לידה עם אפידורל זה לא כואב.
5. הבעל צריך להיות "אבן" (כן, במילה הזו הוא השתמש) כדי להיות חזק ליד אשתו בתקופת ההריון. כדי שהיא לא תעשה עניין.
6. הנ"ל היא פצצת הורמונים. כל עיצבון שלה או בכי - נובעים מההורמונים שלה.
עוד הוא סיפר שאשתו בוכה בלילה במיטה. מעניין באמת למה.....
ארררררגגגגגגגגגגגגגגג
אפילו אותי, שאני לא בהריון, הוא הצליח לעצבן רצח!
הנה התשובות שלי אליו:
1. הריון הוא הכי ביג דיל שיכול להיות. (דה)
2. האישה זוכרת את זה למשך כל חייה. (דה... דה... דה!)
3. הרחבת המשפחה משנה את החיים לבלי הכר, לכל החיים (לטוב ולרע).
4. לידה=כאב. לא משנה איך.
5. הכי חשוב (לי) שבן הזוג יהיה עצמו, ותומך ורגיש. ובעיקר שיקשיב לאשתו במצב הרגיש שלה.
6. העיצבון והבכי של אשתו נובעים מהשטויות שהוא אומר.
מן הסתם.
סיפרתי לחברות מהעבודה על ה"תזה" של הבחור הזה, וכולן כ"כ התעצבנו.
על זה יש לי רק מילה אחת לומר:
גברים...
(אבל לא כולם)