בלונד המסע שלי |
כינוי:
מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
כמו קריעת ים סוף היום שמעתי איזה איש קבלה אחד נואם ברדיו, ואני לא אוהבת אנשי קבלה/דת שנואמים ברדיו, אבל בכל זאת הקשבתי אולי אופתע ויגיד משו חכם (הייתי בנסיעה), ואכן אמר. סיפר סיפור מעניין:
אישאחד נכנס למכולת ועומד בתור. רואה שאיש ב' מעמיס עגלה גדולה מלאה במוצרי מזון, וכשהוא עובר על פני הקופאי הוא מחיש את צעדיו בכוונה לעבר היציאה ויצא בלי לשלם. יותר מוזר מכך, הוא ראה שהקופאי העלים עינו מהמתרחש ונתן לאיש ב' לעבור עם המוצרים וללכת לביתו בשקט, מבלי לשלם. התפלא איש א' מאד - מדוע זה הקופאי נתן לו "לגנוב" מלוא העגלה? המשיך האיש לצפות והפעם ראה כי איש ג' מתקרב לקופה ובידו רק ממתק פעוט. ניסה איש ג' לעבור על פני הקופה מבלי לשלם על הממתק הפעוט, אך הפעם הקופאי לא נתן לו, עצר אותו ועמד על כך בויכוחים, שישלם את מלוא שווי הממתק. שאל הצופה את הקופאי: תגיד לי, אני לא מבין, הכיצד זה אתה נותן לאיש א' לקחת מלא דברים בלי לשלם, אבל מאיש ב' דרשת לשלם עד האגורה האחרונה? ענה הקופאי: מכיוון שאני יושב פה כבר שנים, אני יודע שאיש א' משלם לי את חובו המדויק בסוף כל חודש בלי בעיות. לעומת זאת, איש ב' תמיד מנסה לקחת בלי לשלם ולכן, אם לא אכריח אותו בקופה לשלם על כל שטות, בסוף הוא ייקח לי את כל הסחורה.
וככה העולם מתנהל. אנחנו נולדים אל תוך העולם באמצע העניינים, בלי שאנחנו יודעים מה היה לפנינו ומה עתיד להיות אחרינו. איננו יודעים את כל התכנית השלמה, אנחנו כמו איש א' שצופה בקופה וכועס על חוסר הצדק, אבל מחוסר הבנה של הדברים בכללותם. רק אחרי שהוסברה לו התכנית הכללית, הוא הבין את מעשיו של הקופאי וראה שהם צודקים. ולכן אל לנו לשפוט כל מיני מעשים או גורלות שאנחנו לא מבינים אותם. זה גרם לי להרהר, אולי כל הסבל שעברתי עם המשפחה היה מתוכנן לתכלית כלשהי? אולי היה עלי לעבור את זה כדי להתגבש ולהיות יותר חכמה, או מועילה, או רגישה? אולי זה היה בכוונה שנדב (האקס) לא התאים לי, אחרת היה נמנע ממני להכיר את בייבי? ויחד עם זאת עולה החשש, כי לפניי מצפה עוד דרך ארוכה ולא נודעת.
הדבר השני היותר מעניין אפילו שהוא אמר: "זיווגו של אדם קשה כמו קריעת ים סוף". פתגם ידוע ונדמה לי שחכם. פעם אמא שלי, ברגע של גילוי לב אמרה לי: "היחסים עם בן-הזוג הם הדבר האחד הכי קשה ומורכב בחיים, ומי שמצליח בזה יכול לרשום לזכותו בעצם הצלחה בחיים". מעמד ים סוף: מפחיד, מיתי כמו נס, דרמטי, הרגע קופא, הגלים עוד מעט מתנפצים, פחד אלו:הים. ולעבור את זה בדיוק בזמן הנכון... כך שלא יתנפץ עלינו... וזה גם אכזרי: לראות את האויבים שלך טובעים מאחור. אפשר לחשוב, באמת, על כמה דברים משותפים בין המעמד המפחיד הזה לבין מערכות יחסים קרובות. שהרי תמיד יש את החששות: יעזבו אותי? אני אשאר לבד? אני אספיק לעבור לפני שהכל יקרוס? האם זה נס? האם זה אמיתי? האם להביט לאחור? והאם אני מאבדת את הדברים שלי בדרך, מרוב חיפזון? האם באמת אגיע אל "הארץ המובטחת", או שהכל יתברר כחלום? לפעמים נדמה לי שבאמת, יחסי אהבה הם בגדר נס.
| |
|