בלונד
המסע שלי |
כינוי:
מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2006
פרידה
אני לא רוצה לוותר על הבלוג שלי בגלל שנפרדנו. מספיק שאני מוותרת על החיים המשותפים והאושר שהיה מנת חלקי, ובאמת הייתי מאושרת. אתמול הורדתי את הפוסט עקב תחושה שזה לא יפה לדבר על הפרידה בפרהסיה, אבל אם חושבים על זה, אין בפוסט הזה שום דבר שלא נכון. בכל מקרה אלו הן התחושות שלי, זה הצד שלי, ואני כן צריכה את התמיכה שלכם ואוהבת אתכם מאוד. ומכיוון שכבר ביססתי כאן מקום אהוב ובטוח משלי, אני מחזירה את הפוסט, וסליחה לכל האנשים שהגיבו אתמול. תגיבו, כי זה עוזר לי. אז הנה הפוסט, שכתבתי אתמול באוניברסיטה:
פרידה.
קצת כואבת לי הבטן כשאני כותבת את זה, ועד עכשיו נמנעתי מלדבר על כך. אבל אפשר כבר לומר: אנחנו נפרדים.
בן זוגי הודיע לי שאין חתונה באופק, וזה לא מתאים לי. היינו שנה וחודשיים ביחד, גרנו יחד, ובאופן טבעי התפתח אצלי רצון למיסוד הקשר. מצידו, כפי שהוא ניסח זאת, הוא לא יודע אם הוא יהיה מוכן לחתונה אפילו בעוד חמש שנים, ולאבהות הוא יהיה מוכן אולי כשאהיה בת ארבעים פלוס - ככה הוא אמר לי אתמול תוך כדי מריבה, מה שכמובן הביא לי את הסעיף ובעיקר העציב אותי מאוד. חבל, כי אם הוא היה נכון להתחייב ליחסים רציניים אז כנראה הייתי הולכת אחריו עד לקצה העולם. והיינו רוכבים יחד על קרן ירח, מסביב לוונוס, דרך פלוטו ובחזרה לכאן...
ומכאן אגיד רק: נגמר עוד פרק בחיי. זה לא קל, אבל אני לא מוכנהה לוותר על החיים שלי. ועדיין, עדיין יש לי שאיפות, רצונות, בקיצור: לא אבטל את עצמי רק מפני שהוא לא מוכן לחיים משותפים אמיתיים. אני ממשיכה הלאה... מנסה להישאר חזקה, מנסה להשקיף הלאה.
הדבר שאני אולי הכי אתגעגע אליו הוא תחושת החמימות והכיף שנתנה לי המשפחה שלו בימי שישי בערב. הם היו מעין תחליף למשפחה הלא-מתפקדת שלי, מה שהיה מאוד מאוד מספק ונעים. אבל גם זה נגמר עכשיו.
אני מניחה ש"הליכי הפרידה" יהיו קצת קשים יותר בגלל העובדה שהוא גר אצלי, אבל אני אעבור את זה. נכון? נכון שאני אצליח לעבור את זה בשלום? שלום, שלום... שלום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
