בלונד

היום קמתי לי בבוקר שמחה וטובת-לב, כי הדלקת בפה מתחילה לכאוב קצת פחות. פתחתי ת'חלון והשמש חייכה. העפתי מבט במראה,לקחתי ת'אנטיביוטיקה ואת הזובירקס, שמתי כביסה והתכוננתי להכין מרק עוף צח לשם ההבראה.

 - על המרק יבוא קטע נפרד כי זו אמנות מדהימה להכין מרק צח אמיתי -

ופתאום!!!!!!! דופקת השכנה בדלת, שכנה שאני פשוט לא סובלת מלמעלה, ואומרת שסופסוף עומד לבוא האינסטלטור. המטומטמת יש אצלה נזילה מהמטבח ישר אל התיקרה שלי, וכבר שבוע אני מחכה שהיא תביא מישהו לטפל בכך. יופי, אני חושבת, ולא מבינה במה זה כרוך.

דקה אחרי זה מופיע אינסטלטור מהביטוח, אני מכירה אותו הוא לא ממש מבריק ולא עושה עבודה טובה. בפעם שעברה שהזמנתי אותו (יש לי את אותו ביטוח) הוא אמר שהנזילה לא ממני וטעה, וזה גרם לי סחבת בטיפול בבעיה, עד שהזמנתי אינסטלטור אחר. אוף, דווקא הוא? שניה אח"כ אני שומעת דפיקות מלמעלה, ושטף של מים שחורים כפחם מציפים את מטבחי המבהיק!!!!!!! הם בוקעים מהכיור וגם גולשים על כל הריצפה מהפתח של מכונת הכביסה, אני זורקת כמה סחבות על העניין ואצה למעלה בפיג'מה, מה אתה עושה השתגעת? כן, הוא אומר לי ומביט בזלזול בפיג'מה שלי עם העננים, מה את מתרגשת, במילא את לא עושה כלום כל היום.

טוב, עכשיו כבר התעצבנתי. הטיפש ירד לדירתי והתחיל מעיף לכל הכיוונים מים שחורים, שהציפו הכל וגלשו על ארונות המטבח והריצפה ומתחת למקרר ולאן לא. אם לא הייתי תוחבת 2 דליים מתחת לידיים שלו, כל הדירה היתה שחורה. בעוד הוא עוסק במלאכה הוא זורק לעברי: "במילא את לא עושה כלום, במילא את תמיד לא עושה כלום" (שכן גם בפעם שעברה הוא ראה אותי יושבת על המחשב כל היום).

על זה יש לי 3 מסקנות:

 1. מי שעובד בבית על דבר חשוב ומתמשך, לאחרים כל הזמן נראה שהוא "לא עושה כלום". הם מתעצבנים כי הם מקנאים נורא. במיוחד אם הם כל היום מלכלכים ת'ידיים בעבודה פיזית.

 2. לכאלה אנשים יש מלא רגשי נחיתות, שגורמים להם להרשות לעצמם להגיד לאחת כמוני שהיא "לא עושה כלום אז תנקי קצת מים שחורים, מה קרה?". למה? כי הם יודעים ש-להם אין שום השכלה, ולכן הם יישארו תקועים בתוך אמבטיות ושירותים כל החיים.

 3. יש אנשים שעובדים נקי ויפה לא משנה במה הם עוסקים, ויש אנשים שעובדים מלוכלך ומטנפים אגב כך את כל הסביבה. הראשונים אנשי מקצוע מעולים, והשניים גרועים מאוד. (אגב, יש לי עוד עבודת אינסטלציה במקלחת, אבל בגלל שהוא עובד מלוכלך אני לא אתן לו אותה, וככה הוא הפסיד כסף).

בכלל, אנשים כמוני צריכים להתקין מסננים. מסננים בראש, כלומר. אני עובדת בבית על המחקר הגדול שלי, אני מתכוננת לסיים תואר שלישי תוך שנה, אני מגישה פינת ספרות ברדיו - אגב קיבלתי מחמאה על התכנית הראשונה מהמגיש הראשי היום!! -, אני מנחה עבודות-גמר לבגרות, אני מלמדת ילדים, אני מבשלת מרק, אני מטפחת בית, אני עובדת עם פסיכולוגית, אני משקיעה ביחסים, אני מנסה לעשות את העולם הזה יותר טוב - ואני "לא עושה כלום"?? משפט כזה הוא בגדר "רעש-רקע" לא רצוי, שצריך פשוט לכבות אותו. כאילו שהיה כפתור של volume ואני פשוט יכולה להגביר ולכבות כשמישהו פולט משו מטופש.

עבור אנשים קשי-יום, "לעבוד" זה אומר להתכופף, לתפוס איזה כלי עבודה ולהתחיל להזיע. אנשים כאלו אף פעם לא יתקדמו כלכלית וחברתית, כי הם שבויים ב"מירוץ העכברים" של עבודה בלתי-פוסקת ששכר מינימום בצידה (כמו שמסביר רוברט משהו בספרו המעולה 'אבא עשיר אבא עני'). לעומתם, אנשים שיש להם תכנון יותר טוב של ההשכלה או העסקים או הנכסים שלהם, תכנון באמת חכם, אינם עסוקים כל היום בעבודה פיזית. הם עסוקים בלתכנן, לחשוב, ולהוציא לפועל. התוצר שלהם בסופו של דבר הוא רווח כספי (נכס כספי) או השכלה גבוהה (נכס רוחני). באותו זמן מבחוץ, נראה שהם "לא עושים כלום".

טוב, נראה שכל הטררם הסתיים. ניקיתי את המים השחורים, רק מתחת למכונת כביסה ולמקרר יש עוד מצבור מים שאני לא יכולה להגיע אליו כרגע... נראה אח"כ

מכיוון שכך הנה מתחיל לו הפוסט על מרק-עוף, שהוא שדרוג רציני על המרק הקודם שפרסמתי כאן, כי מאז למדתי איך לעשות מושלם.

 1. לוקחים סיר ג-דו-ל ומשובח (הכי טוב עם חורים במיכסה ליציאת אדים). שמים בתוכו שכבה ראשונה: חצי עוף מחולק (=בסופר מבקשים: "עוף שלם מחולק לשמונה, להוריד שומן ובבקשה לעטוף לי בשני מגשים נפרדים". בבית שמים מגש אחד בפריזר ומהשני- עושים מרק) שזה בערך 5 חתיכות. את השומן והעור זורקים לחתולים בחוץ.

 2. מוסיפים שכבה שנייה: בצל שלם, 3 גזרים טריים חתוכים לחצי, שורש סלרי חתוך לרבעים, וכמה שיותר שורשים: תפוחי אדמה, בטטות, דלעת, פטרוזיליה, כל שורש שיש בבית הכל בחתיכות גדולות או אפילו שלם! למדתי שאת כל המרכיבים לא צריך לקצוץ אלא לחתוך לחתיכות גדולות, מה שיאפשר אח"כ לסנן בקלות. משאירים הרבה מקום למים.

 3. על כל זה שמים חצי צרור עלי סלרי, חצי צרור עלי פטרוזיליה. לא לקצוץ!

 4. ממלאים הרבה מים ושמים על אש גדולה. אחרי שרותח, שמים על אש בינונית/קטנה (לפי הכיריים) שימשיך לרתוח אבל מכוסה, שהמים לא יברחו. שהרי מכרה-הזהב של המרק=המים.

 5. אחרי כמה זמן, נגיד 40 דקות, אפשר להוסיף תבלינים: 2 כפיות מלח בערך, פלפל גרוס, ודי הרבה פפריקה מתוקה - זה נותן מרק עוף בסיסי קלאסי. מערבבים.

 6. כשמוכן, זורקים לפח את כל העלים שבינתיים נהיו סמרטוטיים כאלה ובכלל לא נחמדים.

 FAQ

 - כמה זמן לכבס את העוף? התשובה: כמה שיותר אבל בלי שייצאו רוב המים. כשהעוף רך ומתפורר זה ממש מעולה. באיזשהו שלב, נניח אחרי שעה וחצי טועמים ואפשר לשפר תיבלון. הפטנט הוא לכוון ככה שבדיוק כשתהיו כבר רעבים זה יהיה מוכן.

- איך שומרים? הו!!!!!!! זה חשוב ביותר!! לוקחים 2 כלי פלסטיק. באחד שמים את הירקות שדגתם מהמרק ושומרים בנפרד. בשני שמים את חלקי העוף. בסיר נשאר רק המרק עצמו כשהוא צח, וככה נשמר הכי טוב.

- כמה זמן שומרים? נו באמת!!!!!!!! אם עשיתם לפי ההוראות, לא שומרים - כי מייד נאכל הכל! עוד לפני שהגיע למקרר בכלל!

איי רסט מיי סופ.