בלונד
המסע שלי |
כינוי:
מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
 סדנת רייקי 1
היה טוב. היה נעים. היה רגיש. היה מדהים. סופשבוע איטי ושקט ומלא שאלות ותשובות. במיוחד הדהימה אותי הרייקי-מאסטר שהדריכה אותנו, ארבעת המשתתפים, בהמון המון הקשבה ואהבה, ואפילו הקשבה מעבר למילים.
אני לא מהניו-אייג'יסטים האלו, אבל ממש נהניתי. קשה היה להיכנס לקצב האיטי של ההתרחשויות. לקח לי יום עד שהשתלבתי (ביום הראשון היה לי קשה), וגם היו לי רגשות-אשמה על ההוצאה הכספית- שהחלטתי עליה ברגע האחרון. בסוף היום הראשון לא ידעתי אפילו אם להגיע למחרת, בסוף החלטתי שאני לא ארגיש טוב אם לא אמשיך ואיעלם סתם ככה, והחלטתי לבוא ולהתמודד.
באתי, והיה מעולה, כולם שמחו שחזרתי (שמו לב שהיה לי ממש קשה), הלכו לקראתי, כולם היו מעניינים, אפילו המעצבן שבחבורה הראה סימני אנושיות. עזר להרגשה הטובה גם כשכל אחד הביא משהו ועשינו ארוחת צהרים נורא בריאה ונעימה יחד - שישה אנשים (יחד עם בן-זוגה של המאסטרית), כל אחד בא ממקום אחר, וכולם משתלבים יחד. בסוף היום, כאשר כבר למדנו כיצד עושים רייקי והתחברנו לאנרגיה המיוחדת הזו, טיפלנו אחד בשני. חששתי מזה אבל בסוף היה נהדר. והבונוס: כבר לא כואבת לי השן כמעט (טפו טפו טפו, בלי עין הרע). והכי מגניב: שאני יכולה להשתמש במה שלמדתי. לפני השינה עשיתי לעצמי קצת רייקי והרגשתי הרגשה יוצאת-דופן... אין מה להגיד, זה עובד. וזה מאוד נעים וכיף.
איזה מזל שהסתכלתי באתר החוגים הזה ושם התוודעתי לסדנה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
