כינוי:
מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2005
רגשות
יש לי ידיד שטען בפני אתמול שהוא כבר לא מרגיש רגשות. יוצא עם בחורה יפה ויודע בהיגיון שכיף לו איתה, אבל ברגש לא מרגיש שומדבר. חשבתי לעצמי שזה נורא.
אף פעם לא לא הרגשתי שומדבר. אני תמיד מוצפת ברגשות, ועוד רגשות, ועוד רגשות. פעם חשבתי שבשביל להתמודד עם ים הרגשות שלי (אפילו החלומות שלי מלאים וגדושים בהם) אני צריכה לדעת לנתק את עצמי מהרגש, לעבוד רק עם ההיגיון. וביקשתי ללמד את עצמי איך ל"נתק" את הרגש, או לפחות לא להתייחס אליו. וזה לא הלך. אני רגשנית; כזו אני. כל דבר מרגש אותי, החל מזכייה בפרס ההצטיינות ההוא, דרך ערב רומנטי, וכלה בילד מסכן ברחוב. יש לי קשת רחבה של רגשות שמפעפעים כל הזמן בתוכי, רוצים התייחסות, רבים אחד עם השני, מלטפים אחד את השני, ולפעמים פונים להיגיון ושואלים אותו: "ומה אתה חושב?"
| |
תשובות לשאלון השבועי
מהן המילים החביבות עלייך ביותר? מהן השנואות עלייך?
המילים החביבות הן: "אַת"; "בואי אליי"; ירח; מכשפה; ציור.
השנואות? פיגוע, אנמיה, חיוורון ו- עונש מוות.
איזו מילה היא החביבה עלייך ביותר?
ירח, אולי?...
מהו השיר האהוב עלייך ביותר?
השיר של הדבורה מאיה, עלה לי עכשיו בראש.
מה משפיע עלייך יותר, המילים או הלחן?
מִילַחַן.
האם את כותבת שירים? סיפורים? אם כן - מאיזה סוג?
שירים כתבתי, מעט. אולי שיר בשנה.
סיפורים כתבתי בערך 6 או 7 והם בוסריים.
אבל כשהייתי ילדה בת 9 כתבתי, כידוע לכם, רומן יפה ופמיניסטי, ושרפתי אותו.
איזה מתוך השירים של אהוד מנור ז"ל, הכי השפיע עלייך? (אבאניבי, אין לי ארץ אחרת, גלי, ילד רע, אני אוהב אותך לאה, אין לי כסף, או שיר אחר כלשהו...)
אף שיר. אם כבר שירה השפיעה עליי אז זו השירה של סילביה פלאת וריימונד קארבר. אבל זו שירה מאד קשה לקריאה, היא לאו דווקא השפיעה עלי באופן חיובי אלא יותר בכיוון של לא לישון כל הלילה מרוב לחץ וחרדה וסקרנות וכאב.
כיצד עדיף לקרוא ולכתוב שירים - על נייר או במחשב?
סיפורים לכתוב במחשב, כי יש משו במילה המודפסת שנותן להם תוקף ומראה את השגיאות.. בדומה לספר. שירים עדיף לכתוב על נייר, בעט אדום או ירוק. ולקרוא - רק בספר אמיתי, עם ריח של נייר והכל...
| |
 טיול של פסח
בייבי ואני החלטנו להרים את ההגדה - סליחה, את הכפפה, ולצאת לטיול של פסח. ארזנו מצות ושאר דברים לא-ידידותיים-לעיכול, ונסענו לדרכנו לעבר הצפון. קצת אחרי קיסריה טיפסנו על ההר (לא לפני הפסקת ארטיקים אצל הגזלן, כשאנו מלקקים קרטיבים סטייל צביקה פיק) והגענו לזכרון יעקב.
בזכרון רצינו לעצור ביקבי כרמל, היה סגור אבל ביקרנו בסדנה רומנטית של תכשיטן זקן וחביב. רכשנו שם כמה קטנות והמשכנו למדרחוב. אוי, איזו תחושת אירופה יש במדרחוב הזכרוני! החנינו את האוטו (רחוק) והלכנו לנו בין החנויות ובתי הקפה. פלאייר שחילק ערבי חביב מפורודיס הביא אותנו למסעדת "דרך היין", שם התענגתי על סטייק סלמון מעולה, בעוד בייבי בולס המבורגר וצ'יפס. שטפנו הכל עם יין אדום מיקב מקומי, ערבוב של קברנה ומרלו. בדרך חזרה לאוטו, בדיוק כשהתנשקנו ברחוב, עבר אופנוען על האופנוע וסימן לנו עם היד thums up לאות התפעלות מהנשיקה... חיחיחי...
אחרי שקנינו עוד כמה מתנות ושטויות לבית, ואחרי שוטטות בשמש החמימה ועוד עצירה לקפה, נקלענו לראש ההר (טעות בניווט, אחי-טוב!!) ומשם ראינו נוף עוצר נשימה, מההר דרך בריכות הדגים, השטיח של השדות ועד הים שניצנץ בשמש בין-הערביים.
בדרך חזרה עוד הספקנו בין הפקקים לעצור בצומת ספרים, שם רכש בייבי ספר אחד ואני גילחתי חמישה. 300 שקלים עלה לי התענוג, ועוד 220 שקל למילוי דלק, אבל מי סופר. הקפצתי את בייבי הביתה וחזרתי, ישר לעבודה. היה כיף-כף.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
