פסיכודליה באיטליה

3 פעמים ברונכיטיס ב6 חודשים!!! איך לעזאזל הצלחתי להגיע לזה?!

אני לא בנאדם חולה,

באמת שלא,

אני בקושי חולה פעם בשנה וזה אוליי סתם כאב גרון ליום-יומיים ואז קצת נזלת.

אבל ברונכיט?! רעבק!!!

נמאס לי כל כך!

החזה שלי כואב,

לא למדתי שבוע שלם, אפילו שהלכתי לכנס של שלושה ימים שהיה במקום הלימודים.

כואב לי לנשום,

אני שומעת קולות מאוד מוזרים ותמוהים יוצאים לי מהחזה בכל פעם שאני לוקחת שאיפת אוויר,

זה כאילו הנוסע השמיני יושב לו שם ומחכה לרגע המתאים לקפוץ החוצה ולעשות את הקאן-קאן. [האמת... הייתי רוצה לראות את זה...]

לא ישנתי שינה נורמאלית כבר שבוע,

הראש שלי כואב,

השרירים שלי כואבים,

והופ! נחשו מה! התחיל גם המחזור.

מישהו שם למעלה באמת רוצה להעניש אותי על משהו...

אבל לשמחתי,

נפל לי האסימון [פעם שלישית גלידה... הינה פעם שלישית, והייתה גלידה אתמול! כן, אני יודעת אני חולה, אבל גלידת פיסטוק זה גלידת פיסטוק] האמממ.. שכחתי מה רציתי להגיד.... האמממ. אוה! גבירותיי ורבותיי.... אני שמחה להודיע לכולכם ש...

הפסקתי לעשן!

חע!

הסוף לברונכיט! הסוף לליחה!

הסוף לסירחון!

והסוף לבזבוז הכסף הנוראי...

והאמת, שבוע שלם אני כבר לא מעשנת,

וזו הפעם הראשונה שבכלל חשבתי על עישון בכל הזמן הזה...

וזה בכלל שהתחלתי לקטר על המחלה וכאלה

אז זהו אנשים,

אם הייתי מצב אחר,

הייתי קופצת ומקפצצת פה כמו איזשהי דמות אנימה קוואית לבושה כולה בוורוד שעבר עליה היום הכי טוב בחייה.

[ועכשיו אני תוהה... אוליי ראיתי את mai Otome יותר מידיי מהר.. הרי 26 פרקים ביומיים זה חתיכת דוזאת סמים בשבילי]

הינה אני יושבת מיטה עכשיו,

ואיכשהו לא נחנקת משיעול,

אוויר אני אנשום אוליי בעוד יומיים,

בנתיים יש לי אוטריבין