שירים שלי

זהו תמה לה ההצגה

כבו האורות מפרקים את התפאורה

הליצן השמח כבר לא

חזר לחייו שלו

תמה ההצגה עלמה

השלת את השמלה

זהו קשרת לעולמים

שלחי לדרכם את הליצנים

אהבה מודרנית רצית

קשר של שווה בין -שווים

אז למה היו המשחקים

למה לא היית

תמה ההצגה

קיפלתי את התפאורה

המשכתי לקרקס רחוב

מוכן

מוכן ורעב

כי שם הביני אישה

שם החיים האמיתיים

לעיתים חשים רעב או צמא

אך גם חווים אהבה

עם רדת הלילה
עת המסך יורד על היום שחלף
עת עיני נעצמות...
ושטות לגלות של עולם החלומות
המחשבה האחרונה
שמרפרפת בין התהיות
נוגעת אליך
נוגעת בך...
מחבקת את הכרית
וחושבת על ידיך
שלא אותי הן אוחזות
על שפתיך
שלא את גופי הן מנשקות
כמו שידיי ושפתיי שלי
היו רוצות ואינן יכולות
עוצמת עיניים...
שטה לגלות של עולם החלומות
שם בחלומי אתה כמו רציף
שממתין לסירה הבודדה הקטנה
שתבוא לעגון בחופיך
עד לאורו של בוקר חדש
שמחזיר אותי מהגלות
לעולם המציאות
ומאלץ אותי שוב להיפרד ממך
עד החלום הבא...

היום הייתה קשת בענן...והשמים בכו ...
הלכתי ולא ידעתי לחוש ולהבדיל..
אם אלה היו טיפות של גשם על פניי
או דמעותיי שלי..

והנה באה שלכת
ועלי כוסו צהוב
וזהר הפריחה עמעם
כלא היה

ואל גני ציפורי לא שב
לנקר גרעיניי המלאים
ואל כרמי לא בא הבוצר

יין ביכורי לגמוע

זרעים שזרעתי
שתילים ששתלתי
עבורו עיניי מראות
צמיחתם
פריים לא יתנו הם לעד

והרוח עובר בגני
מרעיד ושובר ענפיי
והקור בכנפיו קפאתי כשד
צרב שפתותיי בקע לבבי

באלם אזעק:
הכה הברק
הרעימו שמים
הרעישי ארץ,
זעקי אדמה,
בך נספג הדם
בך נבלע הכאב
בך נותרה נשימה אחרונה

וגשם ניתך
וסער וזעף
ושטף והציף
וגאו בי אימו להטביע
המים
לא יכלו לי, איתי מלאכי
שמים

ואז
חדל הים מרגש
האופק נראה שוב ברור
לֹבן מפרש, צחור כנף
יונה
אור לבנה רוגע

ויום רודף יום
בדֹמי, שלוה עתיקה
נעטף לו יקום מבולבל
ואין חדש תחת השמש

הנגיעות שלו כל כך מכאיבות

כשאני איתו מסתירה את הדמעות

בוכה בשקט בתוך הלב

כי זה לא אתה , וזה כל כך כואב

השפתיים בקושי נפגשות , רק הגוף

ואני מרגישה לבד , נואשת לאותו ליטוף

כי המגע שלו זה לא המגע שלך

הניצוץ בעיניו , הניצוץ כה אכזר

הנשיקה שלו היא לא כמו שלך

הוא לא כמוך , הוא כל כך קר

נפגשים פעם בשבוע לעוד לילה מכאיב

כי האהבה אלייך היא ללא עתיד

מכאיבה לעצמי בכדי לשכוח

והוא מכאיב , מכאיב בכל הכוח

והוא יודע שבוכה אני בלב רוצה רק אותך

הוא יודע שאני שונאת אותו , והוא שונא בחזרה

ואולי זה כואב לו שאני איתו בכדי לשכוח

אולי הוא אוהב בסתר ורוצה לצרוח

אולי הוא מתוסכל כמו שאני מתוסכלת

אולי זה מגיע לי כי אני אותך אוהבת

אוהבת את ידייך , אוהבת את גופך

רוצה אני אלייך , אך לעצמי מכאיבה

  אולי הגורל שלי זה להיות בין סורגים.

   אולי הגורל שלי זה להיות כבולה באזיקים.

   אולי הגורל שלי זה שלילה מזכויות.

  אולי הגורל שלי זה גורל בלי תקוות.

  אולי הגורל שלי זה שכל הזמן יפריעו לי לחיות.

  אולי הגורל שלי זה שתמיד כולם יהיו נגדי.

 זה שאני תמיד הייה לבדי

 יהיה עצוב ומר

 יהיה פשוט אכזר

זה שלאף אחד לא איכפת למה שאני אומרת

תמיד יעשה מה שאני חושבת אנשים יחשבו אחרת

זה שאני תמיד יצטרך להילחם בכולם

ייקח לי את הכוח להישאר בעולם

 אולי הגורל שלי יהיה צבוע בשחור

 אולי הגורל שלי אף פעם לא יהיה בו טיפה של אור

 אולי הגורל שלי אף החם לא יהיה בו מין גוון כזה אפור

 אולי הגורל שלי תמיד יראה לי שאני צריכה להיות

חזקה ולא להיחלש אפילו לדקה

תמיד יכאב לי יותר

  אף פעם לא יפסיק אותי לאכזב

 וכל פעם מחדש אני אצטרך לבכות 

 הלווי הגורל ולא הייה שייך לי הלווי הגורל שלי יעלם

 ואני יתחיל מחדש בחיי וזה אומר שאני לא ייתן לעצמי

  שוב ליפול ואז אתחנן את הגורל שלי איך שאני רוצה

   וזה אומר בשבילי ללכת בדרך הטובה.

   אני רק ילדה שבדרך טעתה קצת מעדה ממש לא בכוונה ורוצה

 להשתנות אבל בדרך שלה עם קצת עזרה אבל אותה ילדה בשום אופן

 לא מוכנה להיות סגורה כי היא עוד ילדה.

                בבקשה אני מתחננת תבינו אותי.

טוב אנשים.. אין לכם מושג כמה אתם צריכים לשמור על מה שיקר לכם..
בדקה אחת החיים יכולים להשתנות... תקראו ותבינו..

שוב נזכרתי בריב שלנו היום...
בריב שלנו..ההוא...האיום..
הריב שבגללו אינך יותר איתי..
הריב שבגללו אתה כבר לא אמיתי..
יום לפני הריב.. זה היה היום המאושר ביותר בחיי..
ישבנו ביחד סוף- סוף...אמרת לי שאותי אתה אוהב..
ושאני בחיים לא אצא לך מהלב
ובגלל דבר עלוב איבדתי דבר כל כך חשוב
התעצבנת ורבנו...יצאת מהבית וטרקת את הדלת
חשבתי שיעבור יום ונשלים,
לא שזה ייגמר אחרת.
יום למחרת ישבתי בבית לא הפסקתי לחשוב
צלצול טלפון קטע את השקט, לא היה לי כוח לקום
לא הפסיק לצלצל, עניתי בסוף
אמא שלך הייתה בקו השני...בוכה.. לא מפסיקה..
סגרתי ורצתי אליך בתקווה לראות שוב את פניך
אמך חיבקה אותי ושאלה..."למה קטפו את הפרח?!"
"אתה הפרח שלי?!"
עיניי התמלאו בדמעות...זה לא יכול להיות!
אותו יום...אותו ריב..
זוכרת ששמעתי צעקות..אנשים צורחים..
לא עלה בדעתי לקום ולראות מה קורה שם..
לא חשבתי שאהובי שוכב על הרצפה שם..מדמם..
לא חשבתי שיש לי פעם אחרונה לראות אותו לפני שייעלם...
חזרתי הביתה ישבתי בחוץ...הבטתי לשמיים
"למה לקחת אותו?" שואלת את אלוהים
נזכרתי שאהובי אמר לי פעם...שאלוהים לוקח אליו רק את הטובים
אתה היית טוב מדי בשבילי..
טוב מדי כדי להיות אמיתי..
תמיד אני אדע ואזכור שאהבה כמו שלנו לא הייתה ולא תהיה לעולם
גם כשאתה שם למעלה היא תהיה חזקה מכולם
הבטתי למעלה...וראיתי כוכב נופל
הבנתי שזה אתה..
כמו שבכל מקום היית זורח..
הבנתי שזה אתה מודיע לי שלי אתה סולח
יפה שלי..כל לילה לפני שאלך לישון
אוציא את ראשי מהחלון
ארים ראשי אחייך אליך..
התקווה לראות שם את פניך..
כל לילה אשב ואספר לך איך אנחנו מתמודדים בלעדיך
איך אנחנו חיים בלי לראות את מבטך..בלי לשמוע את צחוקך..
איך החיים שלי הפכו ברגע אחד לסיוט אחד ענק..
איך אהובי ברגע אחד "נמחק"
במכתב הזה רציתי לבקש ממך..
בבקשה... לא חשוב מה תעשה שם למעלה... רק אל תשכח לעולם..
שלמרות המרחק בינינו אף אחד לא יאהב אותך כמו שאני אוהבת אותך!
עכשיו אני צריכה לסיים....וכל אחד ילך לדרכו..
להתראות...תשמור עליי מלמעלה..שמור על עצמך גם שם..
ושוב פעם אל תשכח..
אוהבת אותך הכי שבעולם!!!

אוהבת

בית א

אמא

אני שומעת את קולך

את מחזיקה את היד קרוב אל ליבך

אני מתחילה להרגיש חום שעולה

חום שמציף ואני מתקרבת

בית ב

אמא

פתאום אני רואה שני מלאכים

שניהם עם חלב על השפתיים

שניהם לוחשים לי לא לדאוג

ולוקחים אותי למקום אפל

פזמון א

אין לי עוד מקום להיות בו

אני נשאבת אל תוך בועה

חוזרת חזרה ומקבלת מכות

חוזרת אל הזיכרונות

וכל מה שאני רואה זה אותי ורק אותי

לבד , שם בחושך , בוכה

בית ג

אמא

אין לי לאן ללכת ואת עובדת

אין לי רגשות , רק מחשבות אפלות

המון אני נשארת עם עצמי והצרות

בית ד

אמא

שוב זה חוזר ,רואה מבט שלא נעלם

שומעת קולות לא מעודדים , משפילים

ושוב רואה את אותם הסרטים שבתוך הראש

הסרטים שאיתם ברחתי מהמציאות

פזמון ב

זה החיים לא יגמר , זה חוזר ושוב נעלם

והם בדיוק כמו כולם , לא יודעים כלום מהחיים

לא מסתכלים על אנשים

ורק אני יודעת את האמת

רק אני יכולה להביט להם העיניים

ולהגיד שהם יכולים

אני בית א

ישבנו על הדשא , כוכבים מנצנצים

אני ואתה יושבים ובעיניים מביטים

ילדים מסביבנו משחקים

כלבים וחתולים משתוללים

ורק אנחנו באהבה שלנו שוקעים

לירון בית ב

מסתכל לך בעיניים ולא קולט שאת איתי

העיניים שלך הם כראי , אני רוצה בך את עצמי

אני יודע שדבר ביני לבינך לא יפריד

ועל אהבתי אלייך כל העולם יעיד

פזמון :

אנחנו אוהבים כמו ילדים

אהבה טהורה כמה טוב להיות תמימים

סיפור אהבה כמו שלנו עדיין לא נכתב

כי עד סוף ימינו תמיד נאהב

אני בית ג

מחבקת אותך ולא מאמינה

מרגישה איתך כמו מלכה

כשאנחנו ביחד אין בי כל פחד

ועל גופי משתלט לו מאין רעד

לירון בית ד

לך הקטוף את הירח והכוכבים

מבטיח שאהיה איתך לעולמים

מרגיש כשאת מדברת איתי

אהבתך השתלטה על ליבי

פזמון

אנחנו אוהבים כמו ילדים

אהבה טהורה כמה טוב להיות תמימים

סיפור אהבה כמו שלנו עדיין לא נכתב

כי עד סוף ימינו תמיד נאהב

לירון בית א

עינייך משגעות אותי ללא הפסקה

אני מהופנט כאשר אני מסתכל עלייך

יודע שבליבך יש מקום לסליחה ואהבה

כל יום מחדש אני יותר שקוף בפנייך

אני בית ב

שפתייך משורטטת הן כמו בכל השירים

ונשקם אני מבקשת כמו בכל השירים

את עינייך רוצה לראות

אז בבקשה , אל תמשיך בי לשטות

פזמון

לירן :

הרצון להיות יחד הוא של שנינו

בואי ננצל את הזדמנות שבפנינו

אני :

כי להיות איתך זאת חוויה

הסתכל לי בעיניים- אני לא ילדה

לירן בית ג

רוצה להיות בקרבתך

אעשה הכול  למענך

את הדבר הכי חשוב לי

רוצה אותך רק בשבילי

אני בית ד

מחכה רק אותך לראות

מתי תגיע השעה הזאת

שעה בה אוכל לחוש את כולך

כן אהובי , אני אוהבת אותך

פזמון :

לירן :

הרצון להיות יחד הוא של שנינו

בואי ננצל את הזדמנות שבפנינו

אני :

כי להיות איתך זאת חוויה

הסתכל לי בעיניים- אני לא ילדה

לירון בית ה

ובשעת   ערבים אבוא אל ביתך

ושם אנסה לכבוש את ליבך

את לי האחד את היחידה

שאני רוצה להיות בקרבתך

אני בית ו

לא יודעת עם לאהוב

חוששת ומבולבלת האם זה טוב?

חוויתי כ"כ הרבה אהבות נכזבות

לא רוצה  שהפעם זה יהיה כמו האחורית

פזמון כפול

לירן :

הרצון להיות יחד הוא של שנינו

בואי ננצל את הזדמנות שבפנינו

אני :

כי להיות איתך זאת חוויה

הסתכל לי בעיניים- אני לא ילדה

מוות ,חיים

מתנדנד הגורל בינינו לטוב ולרע

שקט , צרחות

פוסעת בדרך אפלה , שחורה

טשטוש , אשליה

שמיכת ,ערפל על עינייה גברה

שקר , אמת

הבטחת , אך הרצון שתק

אהבה

אט אט , ליבי ממך ניתק

למי שלא הבין את השיר

אז רקו עלי היום בבית ספר נפץ

בשיר תיארתי מה שקרה

בארבעה השורות האחרונות

הוספתי מוות שלא באמת קרה

אבל מה שכן הייתי רוצה שיקרה

אשמח לשמוע דעתכם

פעמים רבות ביקשתי ממך אלוהים

שתיתן לך את האומץ שעליו אני חולמת

לכתוב לו על דף נייר את כל מה שאני

               חושבת

להביט בעיניו ולחייך שרק הוא יבין

שאני אולי מכחישה אבל הוא היחיד

היחיד שנכנס לליבי בלי לשבור

אותו לרסיסים

פעמים רבות ביקשתי ממך אלוהים

שתיתן לי להנחות את רגשותיי

לחייך בכל פעם שהוא בוהה בי

         בעיניי

לנשק אותו בלי שאף אחד יראה

" איפה ליבך אהובי

איני שומעת את מנגינת פעימותיו

הוא חסר לי  אהובי

אל תאבד לי אותו , לא עכשיו !

החזק את ידי אהובי

אני מועדת , בעוד מספר רגעים אפול

נשק אותי אהובי

תחייה את נשמתי העצובה בשעון חול

הבט בעיני אהובי

ראה חלון חיים בפעם האחרונה

אל תתאמץ לפתוח אותן אהובי

ליבי נדם ונשמתי עוד מאמינה

הנך לי ללכת אהובי

אחכה לך תמיד בשער המוות

האמן בי אהובי  ,

זאת תפילתי שלך מוקדשת "

מסתכלת עלייך במבט כואב

יודעת עמוק עמוק בתוך הלב

שאותי אתה לא אוהב

אם אתה לא אוהב אותי למה אני צריכה לסבול ?!

למה בכל פעם שאני יחשוב עלייך עוד דמעה מעיני תיפול ?

צועקת אלייך בשקט , בתוך הלב

אך את הצעקות רק אני שומעת ,,,,

כי עמוק עמוק בתוך הלב , אני יודעת

שאני לעולם לא אהיה שלך

רוצה כל כך להגיד לך מה אני מרגישה

אבל המילים לא יוצאות

אך ליבי כבר מת ,,,,

כי האכזבה הכי גדולה שהייתה לי

בחיי היא אתה

כן , אתה , האדם שאותו כל כך רציתי

ועדיין רוצה

אותו אדם שבגללו סבלתי

אותו אדם שבגללו בכיתי

ואותו אדם שאהבתי ........

בכל יום בוהה בעינייך היפות

דשא מזוקק ועלי שלכת מתנופפת

בכל יום בוהה בשפתייך הרכות

כמו שתי קליפות צדף ורודים

בכל יום בוהה בניקודת החן שליד האף

כמו נקודת שציירו במכחולצבעים

פנים ביישניות וחיוך מקסים

קרובות לפני בהירות ועיניי  שלכת

מדמיינית אותנו פוסעים בשבילי

          נרקיסים

מחייכים כמו ילדים קטנים .

אפילו שכיוונת סכין לליבי

אני אמשיך לחייך ואותך לאהוב

כדי שאפסיק לאהוב תצטרך

       לדקור אותי

זה לא יקרה לעולם , את פשוט לא יכול

עם כל אהבתי אלייך

מצטערת , אני נאלצתי לוותר

עם כל תקוותי למילותייך ,

אני מפחדת  , מפחדת להישבר ,

לא נתת לי לאהוב אותך ,

אז תן לי עכשיו לברוח מימך .

רציתי , קוותי

נכשלתי , בכיתי

הבטחתי לעצמי שזה נגמר

ניסיתי , שיקרתי

נפלתי , נשברתי

נשבעתי לעצמי לא לחזור לעבר ,

תן לי לחיות בלי לאהוב

לא צריך תמיד לדעת מה טוב ומה רע

תן לי לשמור את ליבי

לא שלה , לא שלך , רק שלי .......

" לא , אני לא אתן לך  ,

אני לא אתן לך ללכת ,

להישבר , להיעלם ,

אני לא אתן לך להיכנע

אתה חזק !

לא יקרה לך כלום ,

אני לא אתן לך

לגרום לכולם לבכות

הם בכו מספיק

זה לא מגיע להם

אני יעזור לך להיאבק

לא לוותר

להישאר איתנו

אני לא אתן

אתה תעבור את הסיוט הזה

אתה תחלים !

נכון ?

אבא ?

למה אתה לא עונה ?

אבא ?

   לאאא ,

הסרטן ניצח במלחמה הזאת ,

והשאיר אותי , ללא אבא , "

ברוך זכרך  , ז"ל