צניחה חופשית

זיכרון אחד מאושר

מעורבב בדמעות וצחוק

חיבוק אחד שאומר שנגמר

סיפור ארוך מתוק.

ואין מבטים, ואין דיבורים.

השתיקה עוטפת אותנו.

כי מה שלא יוכלו לומר מילים

אומרים המעשים שלנו.

והרגע לנצח נשאר,

חקוק בזיכרון.

כי ממה בסך הכל פחדתי?

החיבוק האחרון.

ניסיתי לתאר את הזיכרון, יצא לי כמו סיפור. והגעתי למסקנה אחרי חצי שעה שניסיתי לכתוב רגש,ש-

אי אפשר לכתוב זכרונות

ולהעביר את הרגש!!.

בפוסט הבא(עוד רבע שעה +-) אני אכתוב את הזיכרון.

©opyRight