צניחה חופשית

"אולי אני אקפוץ מפה?"

"לא!!!!!!!"

"בשביל מה לי לחיות?"

"בשבילי... אמא תרדי. בבקשה"

"אבל אין לי בשביל מה לחיות, עם מטורפים"

"נו אמא בשבילי תחיי בשבילי"

"אני רוצה להתגרש ממנו אני לא יכולה איתו"

אני מפחדת.

שהיא תעשה משהו,

שהם יתגרשו.

אולי זה טכנית לא כזה נורא,

אבל בלב זה חור. ענק.

וברגע שאמא שלך שואלת אותך "אולי אני אקפוץ מפה?".

הראש שלה חצי בחוץ, הידיים שלה על אדן החלון, כפות הרגליים על הכיסא והברכיים קצת על השולחן.

משכתי לה במכנס שתרד. והיא התווכחה.

משכחתי לה בחולצה.

וכל מה שאמרתי לה זה, "תחיי בשבילי".

ולא ידעתי מה להוסיף.

ונרגעתי כשהיא ירדה והתחילה לבכות,

אבל לפחות הפסיקה להתווכח איתי.