צניחה חופשית

בהמשך לשיר השבירה בפוסט הקודם, אני רוצה לנשום קצת אויר.

אני רוצה לחייך יותר

לשמוח יותר

לרצות יותר

לדעת יותר

לעשות יותר.

במקום להיות כל הזמן בלחץ, בריצה נון סטופ.

בדאגות, בחששות.

בסיוטים.

אני רוצה כמה ימים של שקט, בלי למיין את האנשים.

אני רוצה להיות משוחררת, ולא להתחמק מבעיות.

אבל אני לא יכולה.

אני צריכה להיזהר לא לדבר איתו יותר מדי

להיזהר לא לגעת בנקודות רגישות

להיזהר לא לחצות גבולות

להיזהר לא להיכנס לעניינים שלא שלי

לא לשמוע מה שאני לא רוצה

לא לדאוג.

אני אשיג את השקט הזה, והנה אני מתחילה כבר לקבל אותו.

זה מתחיל בטיפה קטנה של אופטימיות וריסון עצמי בזמנים הנחוצים בלבד. =]

קיבלתי 68 במגן בלשון

אין מאושרת ממני, פחדתי להיכשל.

ובציון הגשה יהיה לי בין ה70-75 =]

זה נקרא אופטימיות

ככה נראה יום בחיי אדם שהגוף שלו עומד בכל לחץ אפשרי ולא גורם לקריסת מערכת.

ככה מדבר מי שנמאס לו להיות בפעולה מתמדת.

ככה עושה מי שנמאס לו לחשוב >>

שם קיר של אדישות, ויהי מה.

©opyRight