צניחה חופשית

הקדמה

תאריך: יום ראשון, 31 באוקטובר 1991

מקום: מתחת לאדמות של ספאליט (spellit)

הקסם שגרם לתקרת האבן להיראות כמו שמי הלילה וכמו אור היום הראה כעת על שמיים שלווים ורגועים ומעבר לעננים הסתתר לו ירח מלא. כל הקוסמים והמכשפות ישנו להם שנת ישרים, ורק בבית הזוג להב היה מתח גדול באוויר שלא אפשר להם לישון.

עד לפני כשעה הם ישנו בשקט כשלפתע זה התחיל: אמיליה קיבלה צירים, וזה בישר להם על כך שבתם עומדת להיוולד.

מי בספאליט לא הכיר את האגדה על קסנדרה להב?  כבר היו שמועות אצל השכנים שאולי אצל משפחת להב זה יקרה.

היחיד שהיה כמעט משוכנע שזו באמת תהיה קסנדרה היה הרופא שאותו הזעיק ארנסט, בעלה של אמיליה לביתם באותו לילה. עוד 10 דקות ויהיה חצות: השמיים היו שלווים וירח מלא האיר אותם. לא די בכך, שגם היה יום ראשון, ה31 באוקטובר.

עוד צעקה, ועוד כאב. השעה הייתה דקה לחצות.

השעון צלצל את המנגינה המהדהדת שלו, והנה כבר בצליל הראשון מאמציה של אמיליה הולכים ומתגברים במטרה לעזור לראש המבצבץ לצאת עם שאר גופו.

ארנסט הראה על פניו מבט שמח על הולדת הבת, וגם קצת מודאג שמא יקרה לה משהו והיא תמות.

באותו רגע שבה עברה המחשבה הזו בראשו, חלון החדר נפתח בקול כתוצאה מרוח הפרצים שהגיעה לפתע מבחוץ. ארנסט נבהל, ואיתו גם הרופא ואמיליה, שניסתה בכל כוחה לעזור לתינוקת לצאת מבטנה. ארנסט קם מכיסאו שהיה ליד מיטתה של אמיליה לעבר החלון הפתוח, ורגע לפני שסגר אותו עמד בחוץ ערפל לבן שנראה כמו דמות כלשהי המחפשת משהו. הוא הביט בה למשך מספר שניות: היא נראתה כמו תיאור של רוח רפאים, אך ללא צורה. היא עברה דרך ארנסט, וכשהבחינה באמיליה והתינוקת שכמעט בחוץ, הפכה לערפל חסר צורה ונכנסה לגופה של התינוקת.

ארנסט מיהר לסגור את החלון מחשש שהאם והתינוקת יקפאו, ולאחר שחזר אליהם, היא כבר הייתה בחוץ: תינוקת קטנה ומעט צנומה בעלת עיניים ירוקות ועור בהיר התעטפה בקסם של הרופא שניקה אותה מכל הדם מגופה של אמה. היא לא בכתה ולא צרחה, אלא שכבה בשקט באויר בעת ביצוע הקסם. לאחר מכן הוא הניח אותה בזהירות על פיסות הבד הנקיות שהוכנו במיוחד לה, ובזהירות ועדינות, שכן עוד לא נגע בילדה הרים אותה והביא לאמיליה.

אמיליה נראתה כאילו היא תבכה עוד רגע: היא התרגשה וחיוך גדול נראה משפתיה.

"את חושבת?" שאל ארנסט והביט באמיליה.

"עכשיו חצות, ה31 באוקטובר, אני חושבת שכן" היא ענתה לו בהתרגשות.

הרופא חייך אל התינוקת. "כן, כן. קסנדרה. אם תשאלו לדעתי, זה יהיה מיותר לגמרי לקרוא לה בשם אחר מלבד קסנדרה."