צניחה חופשית

אני נשברת, מתפוררת, מתפזרת לרסיסים

ועם רוח נושבת מרחפת, מתפזרת בין אנשים

נחה כמו אבק על ראש כל הדברים

שאף אחד לא ירגיש עד שזה יצטבר,

שלא ישימו לב עד שלר יחניק כבר בגרון

וידגדג להם באף רק לאנשים הרגישים

ושוב קצת מים שוטפים את האבק

והרוח מייבשת את הדמעות

הרסיסים מתאספים אחד לאחד

ובלב ובראש נשארים רק הזכרונות..

She came looking out babe, for a Romeo
She ain't looking out babe, for a homeboy

22.2.12 \ 00:14

זה לא קשור למה שאני אוהבת, כי אני

פשוט אוהבת אותך.

אני אוהבת את זה שאתה מכבד, ואני אוהבת

את זה שאתה הולך לאט- בקצב שלך. אני אוהבת

את זה שאנחנו מכירים אחד את השני כל כך טוב.

אני אוהבת את זה שאתה קורא אותי, אני אוהבת

להרגע איתך, אני אוהבת את החיבוקים איתך.

אני אוהבת את הבדיחות איתך ואני אוהבת כשאתה

בכלל גורם לי לצחוק. אני אוהבת שאנחנו מכירים כל כך

הרבה זמן. אני אוהבת את זה שאפשר לסמוך

עלייך, אני אוהבת את זה שאף פעם לא וויתרת

עליי, אני אוהבת את זה שנוח לך איתי. אני אוהבת

את זה שמה שמוזר לאחרים- נורמלי לגמרי

בשבילנו. אני אוהבת אותך כמו שאתה,

אפילו שאתה לא מה שאני אוהבת,

אתה מי שאני אוהבת.

נשיקה אחת לגעגוע ואחת לאהבה

נשיקה אחת לטירוף-

כשאתה רחוק, כשאני לא קרובה.

נשיקה אחת לבוקר,

אחת ללילה החשוך והעוטף,

נשיקה אחת לעוד פגישה

שבקרוב תיתן לי אותך ללטף

נשיקה אחת לעצב שיהפוך לשמחה

ויגנוב עוד נשיקה חיש מהר

ונשיקה שמינית, אחרונה,

שתישאר איתך לנצח שלא ייגמר.

אני מרגישה קצת מקולקלת,

הדמעות לא מספיק כבדות בשביל ליפול-

הן רק נספגות בריסים ונעלמות

כל הטעויות שעשיתי לאחרונה

פקחו את עיניי גילו לי פתאום

שאני בכלל לא בדרך הנכונה

כל יום שצריך להתרחק

חונק בגרון כמו חבל מתהדק,

בשביל מה אתה חוזר

אם אתה יודע שבכל פעם מחדש

זה פוגע וכואב כל כך,

להתקרב זה קל אבל הקושי במרחק,

לא סתם נעלמתי לך בכל פעם..

אני לא בנויה לכזה משחק

שבכל פעם פותח דף חדש

וככה בקלות מצטרף לסדרה של מקרים,

כמו סתם טעות שנבלעת בין מילים

אל תגיד שאתה מתגעגע כשכל המאמץ שלך זה להישאר רחוק

אל תראה שאתה נוגע ותיגע לי בלב רק בצחוק

רצית אותי אז מה עוד אתה מחפש?

רצית קרוב, רצית תמיד, רצית לנשום אז לאן אתה הולך?

אל תספר לי על געגוע כשהוא לא באמת,

כי כבר סיפרתי לך על מילים גדולות שמקפיאות את הבפנים,

ואל תנסה לקרב אותי בהן וכשכבר אהיה קרובה אז בגופך להרחיק..

אל תגיד שאתה שלי כשאתה בעצם רק שלך

ואל תגיד שאתה איתי כשאתה רוצה להישאר רק עם עצמך

אז תישאר ותחשוב מה עדיף רחוק או קרוב,

כי המרחק כואב אבל לפעמים הקרבה אפילו יותר

אז תגיד לי אתה, מה אתה מעדיף.. להישאר או לוותר?

אני לא יודעת מה לומר לך,

קצת אבודה איתך ולא מוצאת את עצמי בלעדייך.

הד של ברווזים ממלא לי את כל הגוף

ואני פתאום כבולה וספק אם זה לא כישוף,

עטופה בבדידות קרירה

וכמו משקולת כבדה פרושה על הכל,

אני לא יכולה.. איך זה שאתה יכול?.