אחרי המון ימים מאד קשים נפל לנו האסימון והבנו שכל מה שאני מרגישה עכשיו, כל התחושות האלו הן בעצם "דיכאון של אחריי שחרור"
מהרגע שהשתחררתי הבטחתי לעצמי המון הבטחות, הצבתי לעצמי המון מטרות והייתי בטוחה שהסיוט שלי נגמר ומתחילים החיים הטובים...לא הגעתי לשום מטרה, הרסתי כל מה שתחננתי ולא התקדמתי לשום מקום.
התחלתי לעבוד ואני מרגישה שאני נמצאת מתוך רוטינה מטופשת שלא מובילה אותי לשום מקום...אין שום דרך לצאת מזה אלא רק לתת לזמן לעשות את שלו ולנסות למשוך את עצמי קדימה..
אז החלטתי שאני אעשה כך.
עוד יומיים אני עוברת ניתוח להרמת והצמדת חזה...שנתיים חיכיתי להשתחרר בשבילו..אז אני משמשת את הניתוח כהגשמת אחת המטרות שלי.
חוץ מזה החלטתי לאתגר את עצמי..שלושים יום שבהם אני אוכלת רק אוכל חי לא מבושל ולא כלום, רק פירות וירקות..שמעתי סיפורים מדהימים שאנשים התכווצו בצורות מטורפות ואין הגבלה קולורית..אפשר לאכול כמה שרוצים מתי שרוצים..וכמובן ממשיכה עם הספורט כרגיל עד כמה שיתאפשר לי אחריי הניתוח.
כל חמישה ימים אעלה תמונות מצב של הגוף ומחר אתחיל לרשום מה נכנס לי לפה
מקווה שזה יעזור לי לצאת מהתחושה המכעילה הזאת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dolly grifin