מסתבר שההפעה ההורמונלית גדלה החודש ולקחתי דברים קשה מדי וכמובן שממש הוצאתי הכל מפרופורציה.
חבר שלי ממש לא היה אפילו בכיוון ללהפרד, אפילו להפך..
אז תודה שהכל בסדר ותודה שגרמתי לעצמי להבין לרגע מה באמת חשוב בשבילי.
התחילה אצלי תופעת ההקאה...
תמיד הייתי פוחדת להקיא, ממש ממש ממש פוחדת.
אפילו כשהייתי חולה הייתי עושה הכל בשביל לא להקיא רק כדי שלא ארגיש את התחושה הנוראית של העלייה של האוכל והרוק החם.
ופתאום אחרי כל נפילה אני מקיאה..זה היה קשה בהתחלה אבל בפעם הרביעית למדתי איך זה עובד בשבילי.
וזה דבר ממש רע..בחיים לא חשבתי שאני אהיה אחת שמקיאה
זהו..יום שישי ואני כבר אכלתי הקאתי התקלחתי וויתרתי על בילויים והולכת למיטה
חסרת חיים תרתי משמע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dolly grifin