טוב...אז לא עידכני....יובלות...אז?!
אני אעדכן עכשיו...:)
יש לי כל כך הרבה לספר כל השנה המוזרה הזאת שהייתה לי וההתחלה הממש גרועה שלו זו...וואוו
אבל אנסה לעשות את זה קצר.
סיכומון של שנה שעברה...גיל 16-17,י"א וואוו...איזה שנה מדהימה סקס סמים והמון מוזיקה טובה חקירה שהרסה לי קשר עם אמא והורסת לי עכשיו את החיים...בעיקרון באשמתי אבל אני עדיין בנאטדם אז אני אאשים את הילדה הנוראית שהלשינה עליי ועכשיו נהנת ממה שאני לא יכולהP: המון פסטיבלים,מסיבות,הופעות,אנשים חדשים ורובם נהדרים...אנשים שאני יכולה עכשיו להגיד שהם ממש חברים טובים שלי ואני אוהבת כל אחד ואחד מהם....מוי כיף
חופש שבעיקרון לא עשיתי בו שום דבר מיוחד אבל כל כך הרבה...פסטיבל השקל בערד ואז טרמפים לאילת ובחזרה עם קרוני כל שלישי ורביעי מסיבת רגאיי שבגללם נוצר לי שבר מאמץ בפיסת כף הרגל(החלק העליון של כף הרגל) אבל אין לי תלונות... עיר הנוער בחיפה עם ענבר(וואוו) המון אנשים,סטוצים...יותר מידיי אלכוהול(כבר מגדירה עצמטי כאלכוהוליסטית:( ) גלולות של היום אחריי...סיוט בפני עצמו מוות של הורה אצל חברה קרובה נורא וחוויה נוראית של שבועיים וחצי עצב ובאסה עבודה כמלצרית בחוף ואחלה כסף,חטפתי מכות(כן,כן...למרות שלא לי התכוונו להכות)ריב מעיק,איבוד של הרבה חברים קרובים לתקופה קצרה, אילת לכמה ימים לברוח מהעולם הזה...לא יצא. אבל הרבה אלכוהול הזכרתי?!
מבחני קיץ,ועוד המון המון...יכול היה להיות הרבה יותר טוב אבל גם זה היה אחלה...אי אפשר להגיד שישנתי בחופש הזה
אבל יצא לי להדלק על מישו קרוב אליי...ואולי קצת יותר מלהדלק עליו כשחושבים על זה...
ידיד טוב שרציתי כבר דיי הרבה זמן...יצא לי להיות איתו(ולא היה לי כל כך כיף שנתיים) ושנינו רצינו יותר(לפחות זה נראה ככה)...ואז הוא נסע, 3 ימים אחריי וחזר ליום והוא אמר שאולי יצא לו לראותותי...אם יהיה לו זמן,אבל שהוא יתקשר בכל אופן...והוא לא,אז התקשרתי אליו והוא עשה את עצמו ישן(לפחות נראה לי ככה,אין לי שמץ למה...אבל ככה) וזה ממש עיצבן אותי (עדיין מעצבן אותי) והוא לא כאן לעוד יומיים שלושה ואני חייבת לציין שנשבר לי,אני גם ככה לא יודעת אם אני רוצה או לא או מה לעזאזל קורה\לא קורה...אני רק יודעת שאני ממש רוצה לראותותו וזה לא יוצא.עדיין לא יצא לי להרגיש ככה וזה דיי משגע אותי...וגם כל הסיפור שהולך מסביב שאני לא כל כך יכולה להרחיב עליו כאן....:(
ונמאס לי:(
השנה התחילה בצורה מוזרה...היום הראשון היה נוראי אבל בשישי בערב הייתי במסיבה של חברים וממש נהנתי,ראיתי המון אנשים מוכרים והרגשתי בבית...היה לי כיף וחם בלב וכרגיל היה גם אלכוהול אז בכלל סבצ'קבב ליP:
אבל בביצפר עכשיו,שלא כמו שנה שעברה אני מרגישה אווטסיידרית...לא קשורה לשום מקום ושום דבר...אני בסדר עם כולם ושונאת רק את הביץ' שהלשינה עליי וכולם בסדר איתי אבל...לא יודעת,משו השתנה,אולי אני השתנתי אני רק יודעת שאת המקום הזה אני לא אזכור לטובה...למרות שזאת רק ההתחלה ומי יודע,אולי עוד יהיה טוב(אני כל כך מקווה שכן...)ואני אהנה לי קצת...
בנתיים יש לי את קרוני אנה ורימוני...שאני כל כך מודה על זה שהן איתי בביצפר...
וכמובן שיש את דסי וירדן(חצבניP:) שאני כל כך אוהבת ושמחה שאני עדיין בקשר איתן
ואת עידן ותומס שתמיד מוציאים אותי מהדיכי שלא כל כך מתאים לאופיי הקופצני למרות שהוא לא כזה כבר הרבה זמן...אלה אם כן אני רוקדת או שיכורה או בחברת אנשים טובים...רק לא לבד,ואני בטוחה שאני לא היחידה שככה אבל זאת הרגשה שכשרק כשאני לבד אני חושבת וזה לא בריא לחשוב...זה לא עוזר בשום דבר!ממש בכלום!!!
עכשיו אני סתם במ"ר(מצב רוח) נוראי ורק רוצה שמישו מחבריי יהיה כאן אבל זה לא כל כך קורה אולי בקרוב אלך לקרוני...נחייה ונראה
ובעיקרון זהו....המצב עם אמא נהדר ואני טסה ב26 לארה"ב לאחים שלי ל3 שבועות מה שאומר שאפסיד את בראשית ואני דיי עצובה על זה אבל חפיף...אני מקווה להכיר אנשים חדשים ולהנות מכל שניה שם...
בואו נקווה שהכל יהיה טוף בסוף
ורק תזכרו דבר אחד:
"לב טוב,עין טובה,מחשבה טובה,והרבה הרבה שימחה"-הרב נחמן מאומן
מקווה שמישו עוד שם כדיי לקרא את זהP:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
