לכל אחת יש פעם בחיים בעיה אבל החיים הם הבעיה שלי .. |
| 2/2009
אני מנסה לחשוב איך הצלחתי לחיות 15 שנה והיה לי טוב .. !
אני באמת אהבתי את החיים ,
כאילו היו רגעים שכן והיו כאלה שלא אבל בסך הכל אהבתי לחיות .
אז איך זה שעכשיו אני סופרת את השניות בכל דקה ואת הדקות בכל שעה .
איך זה שאני לא מצליחה לעבור את היום בלי לחשוב על האוכל !?
ורק
מחכה שיעבור היום בלי לאכול .. אבל אני לא ממש מצליחה ואחרי זה מגיעה הקטע
של ה-"יואווו אני כלכך שונאת את עצמי !!!!! למה אני אוכלת כלכך הרבה ... "
ואז אמא שלי עונה לי : " דווקא את ? בחיים לא תיארתי לעצמי שדווקא את
תכנסי לזה .. " אז אמרתי לה : למה בדיוק ניכנסתי !? אני בסדר גמור .. אני
רק ירזה קצת ואז יחזור לאכול כמו קודם .
אבל את האמת ? אני לא זוכרת איך זה "לאכול כמו קודם" ואך הצלחתי לא לחשוב על האוכל ופשוט לאכול ?!
אני לא מבינה איך הייתי קמה ואוכלת פתאום איזה שהוא חטיף משהו שעכשיו בחיים , אבל בחיים ! לא הייתי אפילו מעזה לחשוב על זה .
ואיך זה שלא השמנתי מזה ועכשיו אני משמינה מכל דבר קטן שאני אוכלת , את זה אני בכלל לא מבינה !
יואווווו...
איך הצלחתי לעשות את זה עד לפני חודש ועכשיו זה פשוט לא הולך לי ?! איך זה
שאני מגיעה ביום ל-700 קלוריות ולפני חודש הגעתי רק ל-300 !?
הכל בגלל הבנות האלה .. שהייתי חייבת להבטיח להם שאני ינסה להפסיק לספור הכל בגללן , עכשיו ניהיתי חלשה וזה פשוט לא הולך .
אני מפחדת מהרגע הזה שאני יתחיל לאכול כמו פעם ולא יהיה לי אכפת כמה ? ומה ? ואז אני יהיה כמו דוב וכלום לא יעלה עליי.
אני גם מפחדת לקנות בגדים . כי למה אני צריכה את זה אם זה לחודש כי אני בטוחה ויודעת שאני ישמין .
אני
מפחדת להמשיך לחיות בידיעה שבסוף אני יהיה כמו האנשים האלה שכשאני מסתכלת
עליהם אני (קצת) מרחמת עליהם וזה לא כי יש לי ביעה איתם זה כי יש לי בעיה
איתי .
התחלתי ללכת לפסיכולוג כי בתחילת השנה הייתי בוכה סתם, פתאום יושבת ובוכה בלי שהיה קורה כלום .
אז ביקשתי מאמא והיא לקחה אותי.
ועכשיו
היא אומרת לי מה אני עושה שם . ואם זה עוזר לי בכלל .כי לפי מה שהבנתי היא
לא ממש מרוצה מזה כי בכל מקרה אני באה הביתה ובוכה בדלל ה"דיאטה" (או איך
שהיא קוראת לזה) אז עכשיו היא גם רוצה לקחת אותי לפסיכיאטר .
היא לא מבינה שמה שאני אומרת לה אני לא יגיד לאף אחד אחר ?!.
כי ליד מישהו שאני לא מכירה אני לא יכולה להתפרץ כמו שאני לידה . אולי אני יכולה לספר דברים אישיים יותר אבל זה לא יהיה אותו דבר .
נמאס לי ...
| |
..
זהו זה ניגמר ..
אני לא יכולה להמשיך ככה יותר כל יום אני אוכלת בשביל 10 אנשים ואחר כך מצטרת על זה
אני לא לומדת מהטעיות שלי
למה אני כזאת מפגרת .. !! תמיד זה קורה ..
אני קמה בבוקר ואומרת היום אני מתחילה דיאטה ...
אני לא אוכלת עד שעה 17:30 בדרך כלל .. ופתאום אני מוצאת את עצמי מול המקרר כי אין לי מה לעשות .
אני מחפשת משהו שהוא לא משמין .. ואני אוכלת .. וככה זה ממשיך .. ובסופו ש לדבר אני אוכלת 600 -700 קלוריות .
אבל היום אכלתי את הארוחה הראשונה ב-13:30 וזו הייתה עוגה .. כמו מפגרת התחלתי את היום ב-378 קלוריות כמעט 400 ! אחרי זה הב-15:40 הכנתי לאח שלי אוכל .. נודלס ואני לא יכולתי להתאפק ואכלתי קצת ..
זהו נשבר לי !!!!!!
איך לפני חודשיים הצלחתי לאכול רק 300 קלוריות ביום ועכשיו אני אוכלת פי שתיים יותר :(
אני רק משמינה מרגע לרגע ובמקום שמישהו יעצור את זה רק נותנים לזה לקרות .
אני באמת מרגישה רע עם עצמי ואנשים אומרים לי כל הזמן מה את צריכה את זה את ממש רזהבלהבלה ..
במקום להגיד לי את האמת בפנים כדי שאני לא יעשה לעצמי פאדיחות שאני הולכת ברחוב .. או אפילו סתם לבית הספר .
חברים אמיתיים אמורים להגיד את האמת גם אם היא קשה ולא לשקר כדי לגרום הרגשה טובה יותר .
אני מקווה להצליח ..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
