חלומות קצרים. הרבה. בעיקר סיוטים. עליי מתה. עלינו מתים. על היטלר שמרביץ לי עם מקל . (ברצינות. חלמתי את זה)
ומעבר לזה?
היה לי חלום מאוד מוזר. הוא היה ארוך. ואני לא מסוגלת לשכוח אותו.
הייתי בתוך חדר שחור לחלוטין , עם אורות צבעוניים בקווים דקים מאוד בצבע הקשת טיפה מעוותים על הקירות,
ובכל פינה בחדר היו עיגולים שהצבעים שלהם השתנו בין ירוק לסגול וניסיתי להבין מה בעצם קורה.
ראיתי את עצמי מהצד, על הברכיים שהידיים שלי קשורות מאחורי הגב. (קינקי אה? ;)
דמות אחת ניגשה אליי והרימה את הראש שלי למעלה, אבל לא מספיק כדי שאוכל לראות מי היא,
ומהצד היה חשוך מידי בשביל לראות את הראש, ראיתי רק את הגוף, וגם את זה מאוד מטושטש בגלל האורות,
והיא מסתובבת סביבי מרימה את הראש שלי, מורידה אותו, הכל תנועות איטיות לגמרי, לוקחת את הסנטר שלי,
מלטפת אותו, ומרימה , ואז שוב, מפילה למטה, משתגעת מצחוק,
אחרי בערך חמש דקות במציאות עשרים בחלום, התחילה מוזיקה, (Wait For Sleep - Dream Theater)
והדמות נשפכה מצחוק, על השנייה הראשונה זיהיתי את הקול שלו, אבל לא הצלחתי להבין מה הוא עושה שם, (זה היה ב"מ, לתוהים, החבר)
ונלחצתי, פתאום מצאתי את עצמי בתור הדמות "שלי" שהייתה על הברכיים. כל פעם שהוא נוגע, אני נלחצת עוד יותר,
בהתחלה הוא בא מרחוק, ולאט לאט במעגליות מאוד מסודרת התקרב, משהו בעובדה שהוא עומד מולי ולא משחרר אותי הפריע לי,
בשלב מסויים חטפתי סחרחורת ואיבוד מציאות וניסיתי לקום נכשלתי. הרגליים כבולות עכשיו גם לרצפה.
בשלב הזה כבר יכלתי לראות את הפנים שלו, הוא חייך. והחיוך שלו שאני אוהבת הפך למשהו מאיים ומפחיד. הפה שלו היה תפור בבד עבה לבן.
והידיים שלו פצועות לגמרי, כאילו נאבק בי בכדי לקשור אותי, הצחוק שלו החדיר בכל פעימה שלי עקיצה ענקית בלב.
ואז אחד האורות נדלקו, והוא זרק אותי פנימה. וקפץ אחריי, הוא מלמל משהו שלא שמעתי, ואז החזיק אותי.
עטף אותי עם הגוף שלו, ואני ניסיתי לברוח, להתחמק, וכלום לא עזר לי, ואז השרשראות נקרעו מהידיים שלי, וגם מהרגליים,
אחרי כמה שניות ד"ב תפס אותי, ואמר שהוא מצטער ושהוא בחיים לא ייתן לאידיוט הזה לפגוע בי.
בשנייה הזאת חיבקתי את ד"ב סופר חזק ובכיתי . כ"כ הרבה שהחולצה שלו הייתה ספוגה מים.
הוא הוריד אותי באיזה מיטה בחדר ממש גדול עם פסנתר שחור שעליו יש תוים לבנים, ופתאום המוזיקה התחלפה
(It's)*
והוא יצא מהחדר. "אני לא רוצה לפגוע בך" הוא אמר, ונעלם.
בשלב הזה התעוררתי, שכל הפנים שלי רטובות, והידיים רועדות. שנייה אחרי זה החבר נכנס לחדר וחיבק אותי.
בתזמון מושלם.
אני בכיתי כ"כ הרבה אחרי החלום הזה. שרציתי שהוא יילך. רציתי להיות לבד. ולא הצלחתי אחרי דקה הוא חזר שוב, בתזמון מדהים, ופשוט ישב לידי והחזיק לי את היד.
אין עליו. פשוט אין.
**
בשיר It's במקום ביפנית היה תרגום עברי שכתבתי את המילים שנייה אחרי שקמתי אז אני זכרתי אותן
ואלו המילים:
זה בפנים וזה מסתער,
זה קפוא וזה בוער.
כמו אש.
אי אפשר להחזיק בידיים.
אי אפשר לעזוב.
צריך להמשיך.
להחזיק את המציאות בלי להוריד עפעף.
לא תמיד זה כ"כ קל.
לדעת שבפנים זה מתפרץ וזה עוד שנייה בחוץ,
ואין לך שום דבר לעשות עם זה.
לנסות לעוף.
ולנסות להגיע.
אל הכחול, שברקיע .
גבוה.
לנסות, להחזיק גבוה,
בלי לנגוע.
לראות את האור, ולחזור.
זה כמו חיה, זה לא יודע שובע.
וזה תמיד אוכל מבפנים.
זה חונק, וזה לוקח את הנשימה. נשימה שלך.
ואת בורחת, מלראות את העיניים והמבטים.
החלום שלך עולה באש.
ואת רוצה.
לנסות לעוף.
ולנסות להגיע.
אל הכחול, שברקיע .
גבוה.
לנסות, להחזיק גבוה,
בלי לנגוע.
לראות את האור, ולחזור. X2
לילט ~
סול~
שמרגישה בוגדת.אני מתגעגעת. למה נעלמת.? \:
שיר היום מופיע בקישור בפוסט, תיכנסו אליו, הוא יפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
