מכה אפורה.

לא רחוק, לא רחוק מפה, בתוך עולם דמיוני, בראש כזה, הוא נפתח תמיד כשאני עוצמת את העיניים

כמו חלון אפשרויות, אומר לי מה נשאר לי לעשות,

ואני כמו תמיד מתעלמת, מתייחסת אליו כמו אל מה מומלץ, ולא מה חייבים,

אני חייבת לעשות שינוי. חייבת. חייבת. חייבת.

אין לי מחר לדחות את זה אליו, אם לא עכשיו אני לא אשאר בחיים.

מה זה הזין הזה?

קיבינימט.