מכה אפורה.

"אני לא מתבייש באהבה שלי"

אמר הסולן של מוניקה סקס. וגם אני לא.

אז נכון, יום האהבה היה כבר. ונכון זה לא הכי רלוונטי אבל זה לא שזה באמת יפריע למישהו . (או לחילופין. שאני שמה זין על האם זה מפריע למישהו)

אבל ביום האהבה עסקתי בדבר האהוב עליי. שהוא המוזיקה שלי.

בין אם בתחילת היום הייתי בסמינר עם סדנאות (אחת עם אריאל הורוביצ' והשנייה עם הגיטריסט של היהודים)

ואם בסופו הייתי בהופעה של חברים (שהייתה מוצלחת יותר ממה שחשבתי שהיא תהיה)

ומי, מי מבינכם, בנים קיטשיים מציקים ובחורות שיש להן "חבר מושלם וחתיך" יגיד לי שזה פחות טוב מלהיות עם בחור?.

היה לי את היום הכי טוב בעולם. עם או בלי בחור. אז מה אתן בוכות על זה שאתן לבד בולנטייז? 

כוסועומו. למה לחברים שלי אין עמוד שדרה?

ויותר גרוע. למה אני צריכה לשמוע על זה?.