מכה אפורה.

אני שמחה.

כי מיכה בהחלט זוכר את השם שלי. ויש לי אומץ.

כי בזכות רום הצלחתי בגדול. 

כי אתה כרגיל, רווק כי פישלת.

וכי הראש שלי נותן לי הפסקה מהכל.

אני שמחה.

סוף סוף שמחה.

וזה לא בגלל בחור.

וזה לא בגלל מערכת יחסים. כזאת או אחרת.

רק בגללי. ובגלל המקום שאני נמצאת בו כרגע.

אני בן אדם מדהים. הגיע הזמן שאני אתמיד בגישה הזאת.

(שלא נדבר על זה שהמידת חזייה שלי עלתה. אז אני איפה שהוא בין D לDD והמשקל שלי עדיין מושלם כמו שהוא היה לפני זה. אפילו רזיתי קצת)

בן אדם מושלם, כבר אמרתי?