מכה אפורה.

אאאאאאאאאאעעעעעעעעעעע.

כואב לי הראש.

ואני צריכה לתרגם דברים, ולהדפיס דברים, ולא בא לי.

ואני לא יודעת למה אני ערה עכשיו, אבל ממש לא בא לי.

ונמאס לי לחשוב עליך כבר. ולהיזכר בך.

אבל כל דבר בחדר שלי זה טריגר אליך.

וכל שיחה עם חברים שלי זה "אז...היחסים שלכם כבר נורמאלים?".

ודי. נמאס לי. ונמאס לי שאתה לא טורח למצוא לי זמן.

ונמאס לי שאתה לא מנסה לתקן את הקשר הזה ושהוא לא מעניין אותך בשיט ואכפת לך רק כשזה נח לך.

זה נחמד שאתה "כן היא חשובה לי."
אבל איתי אתה לא מתנהג ככה. בכלל.

אז זין על זה. אם אתה רוצה קשר, תרדוף אחריי. כי לי נמאס. 

אתה רוצה את הקשר איתי? תשקיע כמו שאני משקיעה בך. 
אתה מתכנן לשים זין? זה יהיה הדדי. אתה מתכנן לקחת כמובן מאליו? זה יהיה הדדי.
אני לא מתכוונת להגיע לאיזה חור כי "נוווו תבואיייייייייייייייייייייייייייייייי" כשאתה לא מוכן אפילו ליישר את ההדורים איתי כי אין לך זמן.
לך תזדיין.