מכה אפורה.

Icon 2012 – תגליות!

"חג אייקון שמח!" אם נתקלתם בביטוי הזה, או לחילופין אתם אלה שמפגישים אחרים איתו, ברכותיי. אתם חנונים! או לפחות קרובים מאד לזה. בתור חנונית גאה התנדבתי לקבל על עצמי את האחריות הכבדה
ללכת לסקר את האירוע ולהשתדל לחזור בחיים.

(לסקר את האירוע היה הרבה יותר קל. רק  שתדעו.)


לכל מי שחדש בקטע הגיקי. אייקון הוא פסטיבל
מד"ב ופנטזיה המתרחש באופן קבוע כבר 16 שנים בחול המועד סוכות.

האירוע מתרחש באשכול הפייס ובבית הספר עירוני א' (רחוב שפרינצק).

האירועים בפסטיבל נמתחים על קשת רחבה של סוגים ומשתנים בין שנה לשנה,

השנה היו סדנאות כתיבה\יצירה, הקרנות של סרטי מד"ב ופנטזיה (כולל הפקות מקור ישראליות!),

הרצאות בנושאים מגוונים מחזמר(ישראלי מקורי!) תחרות תחפושות ועוד.

(ברוכים הבאים לפסטיבל אייקון, אני אהיה המנחה שלכם להיום.)

אין הרבה אנשים ברשימת החברים שלא מודעים לעובדה שפעם בשנה אני נעלמת לשלושה ימים וחוזרת עם סיפורים הזויים על אנשים שישנים על
גגות של בניינים, עליי שישנה על שולחנות (ואף נופלת מדי פעם על אנשים מופתעים ומפוחדים באמצע הלילה) ועל כמות האנשים העצומה שאני מכירה בכל פעם כזאת.
אין דבר שמגניב אותי יותר מלראות את החברים שלי מסתכלים עליי במבט של "איךלעזאזל הגעת לזה?!"

כשאני מספרת על הדברים המוזרים שאני עושה שם.

(ידיד שלי מדגמן את התג המלכותי שקיבלתי)

בפעם הראשונה שנשלחתי לאייקון זה היה לפני חמש שנים.
"אייקון מהפיכות" זה נקרא, לא ידעתי למה לצפות.
חשבתי כנראה כמו כל האנשים שבאים מבחוץ שיהיו שם המון אנשים שכל מה שיש להם לדבר
עליו זה הקומיקס החדש של באטמן או העלילה של באפי, להפתעתי המרובה מרבית האנשים לא
רק שלא היו אנשים מחוסרי חברים, הם היו יותר מקושרים ממני, חברותיים ובאופן נחמד
למדי אפילו היו לנו המון נושאי שיחה משותפים. מאז אותה שנה אני באה באופן אוטומטי
לכל מה שאפילו מעט קשור לאייקון וצוחקת באופן קבוע כל שנה מחדש כשאנשים "מבפנים"
באים ודופקים מבט "מה לעזאזל? למי יש כח להילחם בשמונה בבוקר" או
לחילופין כשהם "מבחוץ" - "מה הם עושים?!".



(תמונה ע"י ירדן קדמן.

"אני חושב שאין תמונה שממחישה יותר את הקסם באווירה האייקונית
מלראות אנשים דופקים אחד לשני מכות עם חרבות ב"אמצע הלילה" לפי שעון

הגיק הממוצע:) – - (ידוע גם בתור הבחור בתמונה -Eitan
D. Herman)




ביום השני של הפסטיבל באיזור השעה שתיים הזמנתי את עצמי (כי דייטים זה מיינסטרים מדי) לתוך מחזמר שהפיק רן גיא בשם R musical
המחזמר "עסק במשפחה שמגיעה לאי בשם רוקנג'ימה כדי לדון בירושה של אבא שלהם... באותו לילה הם "מתחילים להירצח
באופן מסתורי לאחר שמקבלים מכתב מאישה מוזרה בשם ביאטריס שטוענת שהיא מכשפת הזהב והנצח! 

 באטלר, שהוא הגיבור של הסידרה נלחם נגדה בעזרת ההיגיון ומנסה להכחיש כל קיום למכשפות ושכל מה שקורה על האי
רוקנג'ימה אפשר להסביר על ידי טריקים אנושיים ושבן אדם עשה את כל זה. " כך מספר לי אחד השחקנים.
מחזמר ישראלי מקורי מושקע ומצחיק. נהניתי מאד מצוות השחקנים וניתן לראות בבירור את העבודה הקשה שהם נתנו בשביל להעלות תוצר
מוגמר כל כך יפה.

(מכשפת הזהב ביאטריס, או רוצחת סדרתית מטורפת?)

בין האירועים שהייתי בהם יצא לי להגיע לאירוע פנויים פנויות גיקי,  שארגנה בחורה בשם שונית –צמר- משיח.
האירוע כלל חרבות ספוג, גיקיות, גיקים, אנשים מחופשים, המון צחוק והרבה פנויים ופנויות שנלחמו אחד עם השני על מנת לזכות בעלמת חן חמודה או סתם כדי להרביץ לאנשים (בשביל כמובן להרשים עלמת חן חמודה אחרת) 

מעבר לעובדה שזו הפעם הראשונה שהאירוע רץ באייקון והיה אחד מהאירועים המקוריים ביותר

ששמעתי עליהם בזמן האחרון, הרעיון למצוא בן\בת זוג בעזרת הסטארוטיפ הכי גיקי
ומובהק עורר בי חיוך גדול ורצון להרביץ לאנשים.

(כמובן שבעקבות היותי בן אדם עצלן רק התבוננתי וצילמתי, אולי בשנה הבאה).



  (לא הייתן נלחמות עליו בנות?)

האירוע האחרון שנכחתי בו היה תחרות התחפושות, אנשים מכל הגילאים מחופשים לדמויות
מכל הסוגים הסרטים הדתות והפנטזיות שלכם. ממשחקי הכס, שר הטבעות, באפי ועד למפלצת
הספגטי המעופפת וMy little pony. 
   התחרות התנהלה ע"י צוות שופטות מחופשות ומגניבות. (ענן גיבסון, יובל ריפקין ולירון אפריאת) 
המחופשים באו בתחפושות, הצופים באו לבושים וכולם צפו בדמויות האהובות עליהם הולכות על הבמה ועושות פוזות מגניבות.

אחת החוויות היותר משעשעות שעברתי באירוע הייתה כשמפלצת הספגטי המעופפת עלתה על הבמה וכולם נעמדו ומחאו לכבודה כפיים, ממש חוויה דתית!.


(ויראו בני אייקונל את אלוהים, וייעמדו ויימחאו כף)

לסיכום. אייקון בשבילי הוא יותר מסתם פסטיבל מד"ב ופנטזיה. אייקון בשבילי הוא
המקום להוריד את המסיכות ללבוש שריון ממתכת ולהרביץ לאנשים בראש עם חרבות. אייקון
בשבילי זה המקום להכיר אנשים חדשים להכיר חברים חדשים, להכיר סדרות חדשות או אפילו
במקרה של הכנס הזה ללמוד דברים חדשים על צילום. מבחינתי אייקון הוא באמת חג אייקון
ולא סתם פסטיבל. אם עוד לא הייתם שם, אתם לא יודעים מה אתם מפסידים! אם הייתם שם,
אז בטח לא חידשתי לכם שום דבר ובכנס הבא תרביצו לי גם.
"חג אייקון שמח לכולכם!" ושנה הבאה בפנטזייאלנד הבנוייה.

(לפעמים אפילו לומדים דברים על צילום)

שלכם,
סול.
שחזרה בחיים אחרי שלושה ימים (טכנית ארבעה כולל פירוק) מלאים בגיקים צילומים והכרויות חדשות.
מאושרת, גאה בעצמה על תוצאות לא רעות בכלל ובאופן כללי גאה בעצמה כי היא גילתה כמה היא נהדרת.
מקווה שתבואו ! ותישארו יפים חבר'ה. 

עריכה:


אז כאילו.. תודה לניב שבזכותו אני כאן היום (זה לא שהוא אבא שלי או משהו, הוא פשוט הביא לי טרמפ הביתה אחרי שפספסתי את האוטובוס האחרון ואז היה לי קצת קשה להיות כאן בלעדיו)
תודה לחברים, שלא תמכו בי אף פעם ובגלל זה אני עדיין כותבת בלוג,
למשפחה, שכמו החברים.
לכלבה שלי, שדווקא כן תמכה בי, אבל בגלל זה אני גם כותבת בלוג (פשוט כי .. רק היא תומכת וזה..)
ולורד שהיא הביאה לי את המצלמה ובלעדיה לא היו לי תמונות מאייקון.

אני מתרגשת ומוחמאת ולא מצליחה להבין עדיין שזה קרה לי ואני באמת הופעתי במומלצים (פאקינג חמש שנים פה, חבר'ה, זה לא בא לי ברגל) תודה ענקית לכולם. וזהו. זה בשבילי אירוע גדול ואני יודעת שזה להתלהב משטויות אבל היי. בשביל זה אנחנו בחיים.

ונ.ב
חושבים שאתם מכירים אותי? יש לכם שתי אפשרויות, להתחפף מכאן או להגיד לי שאתם קוראים פה ואז אני אגיד "אה! איזה יופי! תמשיכו" (אין לי בעיה שתקראו כאן, רק תודיעו על זה מראש.)