מכה אפורה.

שנה חמישית. שנה חמישיייתתת. באייקון.

וכמו בחמש שנים האחרונות הזכרונות יהיו שייכים לי לבד.

ואני אחזור הביתה ואוכל רק לספר עליהם לאחרים, אבל אף אחד לרפרנס איתו.

ונמאס לי מזה. אבל אין לי מה לעשות כי א"ל הבטיח לחבר שלו להיות איתו בדוכן כל יום באייקון, (לעומת כל כנס אחר. לול נופ)

נ"מ מגיעה רק באמצע של כל יום כי צוהול ואני מניחה שתהיה עייפה כי צוהול.

גם אם ד"ר בא הוא יהיה עם ש"ר כל היום כי יש להם דייט או שקר כל שהוא. 

כל האנשים האחרים שבאים אלה אנשים שגם ככה היחסים בינינו הם היי - ביי  והתקווה היחידה שלי היא שד"ב יבוא אבל צוהול. אז כנראה שלא.

א"ש לא עושה כלום חוץ מלנסות להתחיל איתי כל דקה שהוא נמצא לידי אז גם להיות איתו לא יעזור.

י"ו יהיה עם ב"ר כמו זוג נורמאלי וש"מ עם מ"ס כמו זוג נורמאלי #2 וכנ"ל לגבי כל הידידים שלי כי לאחרונה כולם בזוגות. ונורמאלים.

שעושים דברים יחד.

לי אין זמן בשיט לראות אף אחד שלא בא איתי להרצאות כי אני צריכה לסקר ולראיין ולצלם ולחץ.

וזה נהדר שאני וא"ל עושים קוספליי יחד אבל לא נהיה יחד אפילו דקה ביום.

ואני חשבתי שאם יהיה לי בן זוג באייקון יהיה לי כיף כי נעשה דברים יחד.

חע - חע. כמה בולשיט.

#שנה חמישית לבד. קולולולו.

אייקון בחיים לא נראה כל כך חסר משמעות.

:(

-עד שלא הרגשתי בודדה יותר. עד שחשבתי שהכל עבר כי ש"ר וא"גפ וד"ר וא"ל והכל נראה כל כך נורמאלי וסוף סוף היו לי חברים. אז הנה לה בועה שמתנפצת. קולולולולולו. -