מכה אפורה.

פרידה.

זה כשהדבר שעשה לך טוב במשך כל כך הרבה זמן,

גורם לך להרגיש רע.

זה שהתחושה הביתית העמוקה שקיבלת,

גורמת לך להרגיש נטוש,

זה כשהאהבה הכי בוערת שהרגשת בחיים,

דעכה ונשאר רק עפר.

פרידה זה כשאתה בוכה בלילה, ומרגיש שהלב שלך הוא חור שחור גדול,

שבולע אותך פנימה בכל נשימה.
פרידה,

זה כשאי אפשר יותר להמשיך להעמיד פנים שכלום לא שבור ושהכל בסדר,

פרידה,

זה מה שאני מרגישה כרגע,

כשע"ג לא כאן. 

ונפרדנו כך, על פרטים קטנים,

על חוסר התאמה,

על חוסר אהבה,

על פחד.
ונפרדנו כך,

כשהפנים שבורות והלב עקום,

אבל לא בדיוק.
ונשברנו כך,
תלויים באויר ועלובים,
מרכינים את הראש ומקווים שנמשיך הלאה בקלות,
אבל אנחנו מתים מבפנים.