מכה אפורה.

הכל, הכל , הכל . מהתחלה.

וזה דווקא נחמד.

קשה, אבל נחמד.

אולי אני עושה לעצמי דווקא, אולי בגלל זה אני מתנהגת ככה כל הזמן,

אולי.

אבל היי, מי לא מפחד לפעמים?

סינתסזיה (נדמה לי שככה כותבים את זה)

זאת ההפרעה הכי סקסית שיש לי. באמת.

וואו.

אני שוקלת להפסיק לכתוב רק כדי שהיא תפסיק להיכנס לפה, כי טוב, אני יודעת שהיא עושה את זה.

כוסאמא שלה. או שלי , לצורך העניין.

את מוכנה לצאת לי מהמקום הפרטי היחידי שיש לי ?

לא רחוק, לא רחוק מפה, בתוך עולם דמיוני, בראש כזה, הוא נפתח תמיד כשאני עוצמת את העיניים

כמו חלון אפשרויות, אומר לי מה נשאר לי לעשות,

ואני כמו תמיד מתעלמת, מתייחסת אליו כמו אל מה מומלץ, ולא מה חייבים,

אני חייבת לעשות שינוי. חייבת. חייבת. חייבת.

אין לי מחר לדחות את זה אליו, אם לא עכשיו אני לא אשאר בחיים.

מה זה הזין הזה?

קיבינימט.