מכה אפורה.

אז הראש שלי כואב, כי משהו לא מסתדר לי.

ואני רוצה עוד יותר להגיד שהסרט דופק לי את הראש,

אבל כנראה שהוא היה דפוק כבר הרבה קודם.

זה לא שאני רוצה לחזור לזה, כי זה רק מקצועי, רק לסרט.

ומעבר לזה, זה היה. רע.

רע כמו שיידחפו לי ג'לי לגרון.

רע.

אז למה, זה כל כך, מציק לי.

כי היה שם את הדבר האחד הזה, שאין לי במערכת יחסים שלי.

האחד הזה.

אי אפשר לנהל מערכת יחסים בלי תשוקה. כוסעמק. אי אפשר.

איך אני אמורה להסביר את זה לך?.

הו גאד.

אני אולי הבן אדם הכי מאושר בעולם.

הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי מאושר בעולם.

וזה סיוט. להיות מאושר.

למה?

כי זה מלחיץ. כי כל רגע זה ייגמר ויילך וייעלם.

טוב, אז זה מי שהייתי, או משהו.

טוב לי. ובפעם הראשונה בחיים שלי, לא מלחיץ אותי שטוב לי.

אלא טוב לי.

רגוע, ונחמד כזה. 

וואו.

יש לי בחור מושלם, שבאמת מעוניין בי,

פעם אחת. ולא איזה זונה שרק רוצה לרוץ לחברים ולספר

ואני מתלוננת על זה שהוא לא שוכב איתי.

כוסעמק. אז אני רוצה סקס. תהיה גבר לשם שינוי ותזיין אותי.

מה לא בסדר איתי?.

*-
אני: אז איפה לחתום על הארון שלך?
הוא: איזה ארון?
אני: זה שאתה עומד לצאת ממנו...

-*

נ.ב

אני כותבת פה כבר ארבע שנים. זה כל כך מוזר לקרוא פוסטים ישנים.

מוזר ומעניין, הייתי פוסטמה ועברתי מיליון שינויים, אבל ההבדל בין שנה שעברה לעכשיו הוא כמעט מטושטש,

אני עקבית יחסית בזמן הזה. לא משהו שחשוב למישהו שקורא פה, סתם משהו שחשבתי עליו.