לא משנה כמה פעמים אני אנסה,הוא אף פעם לא ירגיש אותו דבר .
נסיתי כ''כ הרבה פעמים להתעלם ממנו אבל הוא תמיד מוצא דרך לשבור את השתיקה הזאת ולהתחיל את הכל מחדש.
אני כבר לא בטוחה ברגשות שלי כלפיו , לפעמים אני שונאת אותו ולפעמים אוהבת אותו.
אני משתגעת שאני לא רואה אותו.
המבט שלו כ''כ חסר לי עכשיו והחיוך המקסים שלו שמחייך אליי
אתמול היה נחמד, לא מעולה אבל נחמד כולם הגיעו אבל הוא? הוא פשוט לא בא והתעלם
ובלילה הוא שלח הודעה אבל הייתי ישנה ואני חושבת שזה יותר טוב ככה כי אני בטוחה שהוא היה ממציא לי איזה תירוץ טוב על כך שהוא לא בא.
אני לא כועסת עליו...אני פשוט עצובה,נעלבתי ואולי קצת כועסת אבל מכל דבר אחר אני נעלבתי.
כבר נגמרו לי הדמעות ומה שנותר זה זכרונות, זכרונות שישארו בליבי וכל פעם שאראה אותו יעלו בי מחדש.

הלב שלי שבור וכל מילה שלו מרפא אותו שובר אותו מחדש
אני לא יכולה יותר, כבר אין לי כוח.
אבל אני אוהבת אותו
Michel

