אתה לא יכול לסמוך על העיניים שלך כשהדמיון שלך אינו ממוקד.- מארק טווין

לילות שישי כשאתה לבד בבית זה מבאס.

נכון אז אני פה תקועה בבית וזאת סיבה מספיק מבאסת אבל לא רק זה.

אם אני בן אדם דכאוני גם ככה, אז כל השטויות הדכאוניות שאני חושבת באות אליי בבת אחת.

זה דווקא לא עושה לי את ההרגשה הרגילה של איזה-עולם-חרא-אני-רוצה-למות, זה פשוט עושה רע-עצוב כזה.

אני חושבת על כל מיני אנשים שהקשר שלי איתם היה שונה פעם, על איך שדברים בחיים שלי בכלל היו אחרת.

"אין דבר רע יותר מלהזכר בזכרון טוב" או משהו כזה.. כמו שאיזה חכם אחד אמר פעם וצדק.

טוב דיי.

ובשביל שהפוסט הזה לא יהיה סתם ממורמר:

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אחח יפית הזאת...

D:

לילה טוב

טוב אז אני מניחה שזה לא.

לא ממש היו לי ציפיות בנוגע לזה, ככה שאני לא חושבת שאפשר להגיד שאני מאוכזבת.

כאילו ברור שזה חבל וקצת מבאס.. אבל כרגע אני פשוט מקווה שהכל ימשיך להיות כרגיל וזהו.

קארמה זה חרא!

היייי הנה תמונה P:

היום שי ואני היינו בסופרלנד! היה נחמד מאוד... עלינו על כל המתקנים שאמורים להיות מפחידים וקיבלנו בחילות והיה לנו רע.

ככה שאפשר לומר שהוצאנו את המיטב ממקום כזה... במיוחד כשזה בגיל שלנו והמתקנים שם נורא מעפנים.

זה ממש עצוב שככל שאתה מתבגר, דברים נראים לך הרבה יותר סתמיים מפעם.

לגדול זה חרא!!! ובכלל.. שמתם לב שנשארו לנו רק עוד משהו כמו 3 חודשים ללמוד?! :(

יש לי מחר מבחן במתמטיקה ולא למדתי בכלל :( זה לא טוב.

טוב אין לי עוד מה לספר, יצא נורא משעמם.

אבל יאיי לפחות עדכנתי.