אהעהאעהאעאהעאהעאע!!!
מוכנות???
אז הינה הפרק השלישי:
פרק שלישי - שמיים הם הגבול -
רקדנו, שתינו, לקחנו דברים כיאלו אין מחר, הכל היה כל כך טוב. דני וקני השיגו קוקאין נדיר, שזאת הפעם האשונה שהרגשתי טוב כל כך.
תוך כדי שרקדתי על שולחן הסנוקר של ההורים של טיילור, העומד בסלון בפינה צדדית ,ראיתי את ג'סיקה יושבת ומתמזמזת עם ראיין. אחרי כמה דקות הוא הוציא שקית קטנה מהכיס והם נעלמו לקומה למעלה. באותו הרגע זה לא עיניין אותי, הייתי באופוריה של עצמי וכל העולם יכול היה ללכת לעזאזל.
"סטאר!" טומי המתוק שלי עמד מתחתי וניסה לקבל קצת צומת לב, אבל אני הייתי עסוקה בלרקוד.
"נווו תעניי לי" הוא התחיל למשוך לי ברגל עד שכמעט נפלתי מהשולחן.
"מה????" התצבנתי שהוא מפריע לי והתיישבתי מולו.
"בואי שניה החוצה" הוא הסתכל בהבעת בקשה לתוך עיניי.
"טוב" הושטתי את ידי עליו בבקשה שיסחוב אותי. הוא הרים אותי ונשא החוצה לחצר האחורית. נכנסנו לבית קטן שהיה ליד ברכת השחיה, ששימש כחדר אורחים. טומאס הוריד אותי בעדינותלמיטה ונשכב מעלי. לא התעפקתי ונדבקתי על שפתיו בנשיקה שהפכה לסקס ספונטני.
בזמן שגמרתי ראיתי אורות אדומים מהבהבים מהרחור שבצבץ מעבר לשיחים הגבוהים שנשתלו מסביב לבית.
"מה קורה שם?" התרוממתי בעייפות והצצתי שוב בחלון. כולם התרוצצו בבית כיאלו מישהו מת.
"את בא לראות מה קורה שם או שנמשיך?" בקול סקסי וחרמן לחש טום לאוזני.
"טומי זה נראה כמו...אמבולנס" בפחד זינקתי מתחתיו והתחלתי להתלבש.
"נוו בטח מישהו נפל/ הקיא...מה נבהלת?"הוא שכב בחוסר התחשבות על המיטה, שנאתי אותו על סמים,תמיד התנהג בחוסר אכפתיות לכולם.
"קדימה קום כבר!!" זרקתי עליו את הבגדים שלו ומהרתי לצאת.
רצתי מבוהלת לבפנים לבדוק מה קרה. ראיתי את היילי ורובין מחובקות עם עיניים מלאות דמעות.
"מה קרה?" לבשתי תוך כדי את הסווצ'ר של טום.
" נראה שמישהי לקחה מנת יתר...." רובין דיברה לאט ובעדינות.
"סטאר....מי שהזעיק את האמבולס היה...ראיין" בזהירות המשיכה לילי שהופיעה משום מקום. ליבי החסיר פעימה -ידעתי!!! אסור היה לתת מה לבוא! -
"מה??..." לשניה הסתובב לי הראש. זינקתי ורצתי לקומה למעלה. שם ראיתי שהחובשים מנסים להזריק משהו לבחורה ששכבה על רצפת האמבטיה.
לאט ובזהירות התקרבתי , הצצתי מעל לכתף של החושב שהיה הכי קרוב עלי וראיתי את ג'סיקה מפרפרת על הריצפה. בבת אחת רגלי איבדו את כוחן ונפלתי לאחור.
הכל היה שחור. רק שמעתי את טום ואת הורי מקבלים דיווח על המצב בריאותי. מה שהפתיאה אותי זה שבסוף הרופא אמר "משתתף בצערכם" ואמא שלי פרצה בבכי, ישר פתחתי את עיניי.
"אני חייה אני חייה!!" ניסיתי להתרומם ממקומי אך טומי השכיב אותי בחזרה.
"זה בסדר תשכבי עכשיו" הוא ליטף את פני והתיישב לידי.
"מה קורה פה?למה הוא אמר 'משתתף בצערכם'?" נלחצתי ודמעות מלאו את עיניי. אבי, שניראה כמו מישהו שבכה שעות, התיישב על מיטתי ופתח בדרמתיות.
"סטארי...הרגע הודיעו לנו שג'ס..".
"מה איתה??.מה קורה פה? אמא??" קטעתי אותו באמצע ודמעות נוזלות על כל פני, כי דמיינתי את הגרוע מכל.
"הכל באשמתכם!! ילדים טיפשים תיראו מה עשיתם לתינוקת שלי!!"אבי פרץ בצעקות.
"בן!!" אמא שלי התערבה לטובתי.
"שתקי סוזן!"ודממה השלטלתה על כל החדר.
הם סיפרו לי שאחותי מתה התחלתי להשתגע ונאלצו להזריק לי חומר מרדים כדי שאני ארגע.
בלילה אחרי לא הצלחתי לישון והחלטתי להסתובב קצת במסדרונות בית החולים, שהיה שומם בצורה מפחידה וחסר חיים .
בסביבות 5 בבוקר המסדרונות התחילו להראות סימני חיים. אחיות , רופאים ומומחים אחרים התחילו להסתובב סביבי, בנתיים שאני חיפשתי את הדרך חזרה למחלקה שלי . ראיתי חבורה של בחורים יושבים ישר ממולי והחלטתי לשאול אותם איפה אני נמצאת.
הגעתי לבחור שישב הכי קרוב עלי (אתם יודעים קשה להסתובב עם אינפוזיה) .
"סליחה?" נגעתי קלות בכתפו.
"כן?" הוא הרים עלי את עיניו הכחולות שניראו כל כך עייפות ,בזמן שיערו החום גלש על עיניו.
"אתה יודע במיראה איזו מחלקה זאת? אני קצת אבודה" חייכתי בתמימות, כי בכאל זאת הייתי בחלוק ועם אינפוזיה לידי.
"אממ..טיפול נימרץ" הוא אמר את המילים האלו באכזבה והפנה את מבטו לבחור בלונדיני שישב מולו , הרוס לגמרי.
"אוו..מצטערת" כבר התחלתי להתקדם והוא פתאום שאל.
"מה קרה איתך?" הוא היה ניראה כמו מישהו שזקוק לתמיכה יותר ממני.
"אממ.. התעלפתי"
"אהה..ממשהו רציני?"
"אחותי מתה לי מול העיניים" החזקתי את עצמי שלא אבכה.
"שיטט סליחה" הוא חיבק אותי, למה שהו עבר בי גל מוזר של חמימות.
"דרך אגב אני דני" הוא הסתובב לשאר הבחורים שישבו שם.
"זה הרי, טום ודאגי" כשהוא קרא בשם האחרון פתאום שמתי לב לבחור שישב מאחורי כולם.
"רגע אתם לא..." התחלתי להזכר פתאום
"אממ...כן" דני השפיל מבט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MCFLY Story Maker
