לא הייתי צריכה לראות אותה מחבקת אותו ומנשקת אותו. אני לא קונה את הבולשיט שלך. אני לא קונה את זה שיש לך איזו רומנטיקה מופלאה. אני לא קונה את הסבל שלך מ'עודף משקל'. את עוד בחורה מספר 999999999 שיוצאת עם גבר שנראה כמו ילד בן 10 מהשואה. זה מביך. זה עלוב. כל הגברים שיצאת איתם נראים כמו דוגמנים. את לא יכולה לבכות שאת מכוערת כשאת יוצאת רק עם כאלה. הוא סתם עוד גבר מאצ'ו אפס שיודע לבכות מדי פעם. ולא, אין לי טיפה של כבוד אליו. החברה הישראלית ונשים בפרט סוגדים לגברים כאלה שלא עברו את גיל ההתבגרות בגוף. הוא לא צריך אותי. וכן, זה מאכזב שגם את לא מסוגלת לאהוב גבר בלי שיראה כמו ילד קטן. בכנות, אני חושדת כבר שאת פדופילית שלא מודעת לזה.
אני לא הייתי צריכה גם לראות אותה איתו. נכון, הם לא זוג. הוא עדיין גבר מתעלל שהסיבה היחידה שיש לו ידידות זה כי, נו, הוא גם נראה כמו ילד בן 10. וזה מה שהכי חשוב כנראה לנשים, יותר מכל דבר אחר. מצד שני, היא לא תיהיה הפמיניסטית הראשונה שלא עומדת במילה שלה. אילו כולנו היינו עומדים במילים שלנו, היה עולם יותר פשוט.
בכל זאת, לא משקרת שאני מתגעגעת לידידות שלנו. אני עדיין לא יודעת מה קרה. מבחוץ זה נראה שלא קרה שום דבר, לפחות לא משהו שאי אפשר לדבר עליו. גם היא הרי פגעה ממש ממש בעבר. אבל חשבתי שאנחנו מעבר לזה, שיש לנו ידידות מספיק חזקה ואמונה מספיק אחד בשני שדברים כאלה אפשר לעבור. חשבתי ששנינו רוצים להיות מעבר ללהאשים. אבל אנערף, כנראה אנשים משתנים. זה התכונה הכי קשה לי בקרב ידידות שלי - הקלות שהן זורקות אנשים לעזאזל.
ושהייתי שם בהופעה, הכל התחדד לי. אין לי עתיד. אין לי סיבה לחיות. בארץ בחיים לא אמצא את עצמי. הכל שיחק נגדי. כל הנסיבות לא בצד שלי. אין לי ברירה אלה לטרגט את חו"ל. אני צריכה לשכוח קצת מהאנשים כאן. אני צריכה לבלות שעות בדיסקורד, לדבר עם אומנים מחו"ל, שהשם שלי יהיה מוכר. אני צריכה להשקיע יותר בקשרים אינרטנטיים מאשר קשרים בארץ. הכי חשוב שהמוזיקה שלי איכשהו תפרוץ לחו"ל. ואני יודעת שאין לי ברירה אלה להצליח, כי אני לא מכירה אופציה אחרת.
זה לא קורה ביום. המון אומנים שאני מכירה מתמידים בזה מספר דו-ספרתי של שנים. זה בוער בפנים. אסור לוותר. צריכה לזכור כמה קשרים יכולים לעזור. אני כבר במקום הנכון להתחיל ממנו - לא הכי טוב, אבל ראשוני. פשוט להשקיע ולהתמיד. מתישהו יהיה שילוב שיאהבו אותי מספיק כבנאדם והמוזיקה תיהיה טובה מספיק. ואז זה ירוץ באינטרנט.
החלטתי להתנתק לגמרי מקהילת הטרנסים בארץ. כולם שם יודו-נאצים. חושבת האמת לפתוח בלוג אנונימי פוליטי במקום אחר כי הנושא ממש ממש מעסיק אותי. אם לא היתה לי מחויבות לאומנות הייתי פעילה פוליטית כנראה. זה מדהים אותי כמה אנשים באמת חושבים שהמשטר הדתי כאן הוא איכשהו סבבה. כולם והגיבובי שטויות שלהם על 'אשכנזים' בזמן שגפני מדבר על לרצוח רפורמים. קהילת הטרנסים כאן תמכור אותי על מנגל רותח בשביל לספק את התיאוקרטיה היהודית. לא יהיה כאן בטוח בשבילי אף פעם. אבל להילחם צריך - בשביל הדור הבא.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
