רציתי ללכת למצעד הגאווה אבל מרוב דיכאון ושנאת גוף לא הייתי מסוגלת. אנערף נו, קורה.
לפעמים אני שוכחת שתכלס אני לבד בעולם. אני שוכחת שטיפול פסיכולוגי לא עובד לאנשים כמוני. טיפול פסיכולוגי מותאם לאנשים שאין להם בעיות אמיתיות, או כאלה שהחיים שלהם מספיק דינמיים וטובים שיש להם דרך החוצה. טיפול פסיכולוגי עוזר רק למי שיש לו דלתות פתוחות. זה לא מפתיע שהמון נשים נעזרות בזה. לרובן יש רשת תמיכה ואנשים שאוהבים אותן. הם צריכות ללמוד להסתגל לסביבה בריאה. הן לא נמצאות כבר בתוך החור השחור.
אבל כשאתה בתוך החור השחור, טיפול פסיכולוגי לא עוזר. אין להם כלים. הם לא יודעים להתמודד עם מציאות חומרית, רק עם מנטלית. הם יודעים לדבר אולי רק על רגשות, אבל לא על מה קורה באמת. לא מענין אותם אם נאנסת, רק איך הרגשת. וזה לא משנה כמה נדבר על איך הרגשתי, זה לא ישנה את העובדה שעברתי 2 התעללויות מיניות וזה כל החוויות המיניות שהיו לי. ואין לי אפשרות לחוות מיניות אחרת. זה לא משנה כמה אבלבל שם במוח, אני לא אחווה חוויה מתקנת, הוכחה שאפשר אחרת.
טיפול פסיכולוגי זה גיבוב שטויות כי זה לא משנה מציאות, והמציאות היא כל מה שמשנה. רק נרקסיסטים עסוקים במציאות הפנימית שלהם כל הזמן.
אבל לפחות דיברתי עד מאוחר עם אומנים מחו"ל. יש כבר איזה 3 שהם די רציניים שאני מדברת איתם קבוע. פתאום יש למי להשמיע דברים. פתאום משמיעים לי דברים שהם עובדים עליהם. פתאום השם שלי שם בחוץ. אנשים מגיבים לבדיחות מפגרות ואני מדברת איתם ומחליםה פרספקטיבות. באיזהשהו מקום התגעגעתי ליצור קשרים דרך האינטרנט עם כל מיני אנשים מרחבי העולם. משהו במוזיקה הזאת מאחד. כל מה שמשנה זה זה. כולנו בתוך הסצנה הזאת.
אני יודעת שזאת תעשיית מוזיקה והיא קשה לניווט וזה פוליטיקה וכו'. אני יודעת שיהיה קשה וכואב. אבל זה נותן משהו להתמקד בו. דווקא עכשיו שהכנסתי את המימד החברתי הזה, הרבה יותר נחמד לי. הרבה יותר כיף ליצור את זה בתוך קונטקסט של אנשים. אני מקווה שאשאר בעיקר בקרב האנשים הישרים, סטייל "שהאדם הטוב ביותר ינצח" וזהו. לקחתי איזו הפסקה מהדיסקורד וטוב לחזור לזה. לא תיכננתי ממש לדבר אתמול אבל פשוט פתחתי את הדיסקורד והתחלתי לכתוב לאנשים.
זין על ישראל. זין על האנשים כאן. זין על הפרוגרסיבים. כל מה שמשנה זה האומנות שלי וזהו. זין על ה'חברים הקרובים' שלי גם.
התחלנו שיר חדש עם המורה לפיתוח קול והוא אומר שיש שיפור מטורף. שיניתי שיטת אימון קצת, התאמנתי היום - והופסה, אני ממש בדרך לשם. עשינו 3-4 טייקים לקטע וזהו. כבר לא שוברים את הראש 20 דקות על שורה אחת. מטורף, באמת. החלום שלי מתגשם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
