כל הלוחמי צדק חברתי וזייני שכל על 'סטגימות' הם האנשים הכי רעילים. הם אנשים שיותר חשוב להם התדמית שלהם. הם נאבקים על התדמית שלהם, שיגידו להם כמה הם מדהימים.
הם לא רוצים לעזור. הם לא רוצים להקשיב. אין להם אמפתיה. הם יתקפו אותך אם הדעה שלך שונה. אם קשה לך, הם יכעסו עליך שהקושי שלך לא מתאים לראיית העולם שלהם וישכנעו אותך שבעצם לא קשה לך. אתם לא פמיניסטיים, אתם סה"כ שונאי גברים שלא מסוגלים להודות שנשים אונסות ומתעללות כל הזמן. אתם לא בעד להט"בים כשאתם לא יכולים להוציא את האשכים של החרדים מהפה שלכם.
המציאות מלוכלכת ומכוערת ואפורה. החיים הקשים. אבל אתם לא מסוגלים להתמודד עם זה או להודות בזה. אתם לא רוצים להכיר בכך שקושי אמיתי. אתם חייבים לספר ש'הכל בראש'. אתם כביכול מסירים סטיגמה, אבל חס וחלילה שמישהו יגיד שיש לו קשיים שהם מעבר לקצת להיות עצוב. זה כבר להגיד שהמציאות קשה, ואז יהיה לכם לא נעים. אז תגידו לו שהוא... לאדע רעיל חרא בנאדם טרוריסט רק כי קשה למצוא עבודה.
בחורה אנסה אותי במשך חצי שנה ואז העיפה אותי בשביל מישהו עם קוביות. מה, אתם רוצים שאאמין שהמציאות מדהימה ואני הבעיה? יאללה לכו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
