וזה כל מה שצריך להיות.

אני רוצה לקנות לו שרשרת. סתם. ראיתי באיזושהי תמונה בחור עם שרשרת קצרה ונורא יפה, וזה נורא עשה לי חשק שגם לו תהיה אחת כזאת.

השאלה כמה זה מתאים שאני פתאום אבוא אליו ואגיד לו "קניתי לך שרשרת. קח"?

לא מתאים.

בעיקר שאנחנו ידידים פלוס.

אם היינו חברים, זה היה סבבה.

אבל אנחנו לא

ואני אחלה עם זה

כי אין לי רגשות אליו.

ואני לא מתרגשת מזה שלא דיברנו כל השבוע

כי אני יודעת שמחר שישי ומחר אני אראה אותו

ומחר אולי נהיה ביחד

אולי כן ואולי לא.

לא ממש אכפת לי

כי אני יודעת שבכל מקרה יהיה כיף.

עכשיו חזרתי משיחה ארוכה ארוכה עם חברה שלי על כמה שהיא סובלת מאהבה

ואני יושבת שם, מקשיבה לכמה שהבנאדם שהיא התאהבה בו חרא

ומודה לאל שאני לא מרגישה ככה.

אני לא צריכה להיות סמרטוט של אף אחד

ולכן החלטתי שלא קיים קשר יותר טוב לי מהקשר שלי עכשיו

Friends with benefits

זה מה שאני צריכה.

זה מה שאני צריכה ורוצה.

אני ממש לא צריכה חבר שיאכל לי את הראש

וממש לא צריכה רגשות שיאכלו לי את הלב.

טוב לי עם הבחור הזה

טוב לי עם הקלילות הזאת.

אז לא. אני לא אקנה לו שרשרת.

נכון?

 אוי מרלין מונרו כבשה אותי מחדש.