"יש לך שמיכה מיותרת?" אמרתי במהירות בזמן שפתחתי את דלת החדר שלו

"לא.."

 הסתובבתי לצאת

"חכי רגע"

נעצרתי

"תסגרי את הדלת.."

אחרי שסגרתי היה חושך מוחלט בחדר ושמעתי את המיטה חורקת כשהוא עשה את דרכו אליי

הוא תפס לי ביד ומשך אותי אליו

קול בראש שלי התגבר על כל מה שחשבתי ואמר לי לנשק אותו ולברוח משם

אבל ויתרתי על הפעולה הראשונה מבין השתיים כי זה מנוגד למה שהבטחתי לעצמי.

התנגדתי למשיכה שלו ואפילו קצת דחפתי אותו עד שהוא הרפה מידי

"לא בא לי" לחשתי ופתחתי את הדלת.

"למה?"

נעצרתי בפעם השניה בדרכי החוצה

"כי לא בא לי.." הפעם לא התכוונתי לצאת

"למה? יש לך חבר?"

"לא.. דווקא לא" בטח הוא הופתע. אני בטוחה שהוא חשב שיש לי.

"אז למה..?"

כי מגיע לי מישהו שמעריך אותי. כי אם אתה לא שלי לחלוטין, לא מגיע לך אותי. כי אם אנחנו לא ביחד בדרך שלי, אנחנו לא נהיה ביחד בכלל. כי אתה לוקח אותי כמובן מאליו. כי בשנה האחרונה אתה השתלטת על המחשבות שלי ולא יצא לי מזה כלום, ההיפך.

"כי הקשר שלנו לא נכון לי"

ברחתי

הו דרק שפרד, כמה שאתה קיטשי ככה אתה צודק.