תהיה מושלמת.

מאז שנחשפתי לזה, שידעתי מה זה סקס, דמיינתי מליון סיטואציות נורא קיטשיות ולפעמים קצת מופרחות.

ככל שהזמן עבר, התווספו עוד כל מני פנטזיות לרשימה שתמיד נראתה לי נורא רחוקה ממני.

היום אני מרגישה שהרשימה קרובה מתמיד אבל אני רחוקה מלבצע אחד מהסעיפים בה.

יכולתי לחצות את כל העולם ברגל וזה עדיין לא היה מספיק כדי לכסות את כמות הפעמים ששמעתי הרצאות על סקס, מתי צריך לעשות אותו, עם מי, איך, למה והכי חשוב - שאני צריכה להיות שלמה עם זה.

אין מה לעשות, כשטוחנים לך את השכל כל כך הרבה פעמים, משהו נכנס לראש בסופו של דבר. אני הבנתי שאני צריכה לשכב עם מישהו שאני אוהבת וסומכת עליו. מישהו שאוהב ומכבד אותי באותה מידה כמוני.

הגעתי לגיל שאני חושבת על סקס וזה נראה לי בסדר, שכשאני חושבת על זין וזה ממש לא נראה לי מגעיל, לגיל שפעם נראה לי נורא רחוק.

אני מכירה המון בנות שויתרו על "האביר על הסוס הלבן", שהלכו ועשו את זה, והיה להן כיף וזהו, לא היה צריך לחשוב יותר מדי.

מצאתי את עצמי בשנה האחרונה בשתי סיטואציות שהייתי כל כך קרובה לזה, שאני במיטה, עם מישהו, ועוד שניה אני זורקת את כל ההרצאות הצידה ועושה את זה. כי התשוקה גוברת עלי, כי אני לא מפחדת מזה, כי זה שווה את זה.

כנראה זה לא היה שווה את זה כל כך, כי לא זרקתי כלום הצידה חוץ מאותו מעליי.

משהו בי לא נותן לי לוותר על האביר הזה.

הבחור האידיאלי הזה שאני אוהב ויאהב אותי חזרה, זה שאני אסמוך עליו ואדע בכל ליבי שהוא האחד.

זה שיהיה הראשון שלי על חוף הים, או בשדה פתוח, או על אופנוע, או בחופשה שטופת שמש, או על מכסה מנוע של מכונית, או על הקיר של המקלחת שלי, או בלונדון באיזה יום גשום, או על ערימת חציר, או בבקתה חמימה כשבחוץ יורד שלג, או על השולחן במטבח, או במליון ואחד מקומות שדמיינתי במהלך השנים.

תכלס לא באמת משנה המקום. שיהיה גם בבית שלו. העיקר זה הוא.