1:00

התארגנתי לשינה, הורדתי את האיפור שכיסה אותי במשך היום

החלפתי לבגדים נוחים, ולאחר 5 דקות כבר הייתי במיטה.

1:41

עד עכשיו לא הצלחתי להירדם.

קמתי והלכתי למחשב. נכנסתי לפייסבוק ודיברתי עם חברה שלי

דיברנו על מה נעשה למחרת ומה נלבש אבל בעיקר דיברנו עליהם. על ההוא שלי ועל ההוא שלה.

דיברנו על הזמן הכל כך ממושך שאף אחת מאיתנו לא דיברה איתם ועל זה שהם לא יצרו קשר

על זה שהכל ביננו השתנה, ביני לבין ההוא שלי ובינה לבין ההוא שלה.

כל כך כעסנו עליהם והחלטנו שביום למחרת, נחפש לנו בנים אחרים להתעניין בהם.

1:59

צילצול טלפון

השם שלו הופיע על הצג.

מיהרתי לכתוב לה על זה, באותו רגע שהוא התקשר, אפילו לפני שעניתי לו

וכשהצלחתי לאזור אומץ, עניתי.

"את למטה עוד שתי דקות?"

בלי לחשוב פעמיים התארגנתי באופן הכי זריז שיכולתי

לבשתי את הסטרפלס הטורקיז שלי, הג'ינס הקצר שקניתי באותו יום ושמחתי שהוא הראשון שיראה אותי לובשת אותו.

מרחתי מסקרה בחיפזון יתר, כך שהשחור נמרך לי על העפעפיים ועל השקיות הבולטות מתחת לעיניים שלי

אחרי שניקיתי אותו, ואחרי שהוא התקשר לזרז אותי כבר פעמיים (למרות שזה לא היה חכם מצידו, כל פעם שהוא התקשר, זה לקח עוד דקה-שתיים מההתארגנות שלי, רק בשביל להסדיר את קצב הלב), ירדתי למטה.

2:14

נכנסתי לאוטו שלו והוא השמיע לי שירים שהיו לי מוכרים.

אחרי השיר השני הבנתי שהוא משמיע לי את הדיסק שהכנתי לו אז, כשהיינו חברים.

נהנתי מאווירה ומהאופוריה ולא היה לי אכפת לאן הוא לוקח אותי, העיקר שהוא לוקח.

2:23

הוא החנה את האוטו תחת עץ גדול ונמוך שענפיו, גדושי העלים, כבר מלטפים את גג האוטו.

מולנו התפרש שדה דשא רחב ומצידנו כמה בולי עץ כרותים.

המראה סביבי, המוסיקה הנוסטלגית, הריח שלו שלא הרחתי כל כך הרבה זמן, הכל צעק לי "רומנטי".

ובדיעבד, זה הלילה אולי הכי פחות רומנטי שהיה לנו.

2:50

"רוצה לעבור למושב האחורי?"

הלב שלי הריץ את הקצב

"מצחיק."

שיניתי נושא מיד כדי שלא ישים לב שהמילה 'כן' יושבת לי על קצה הלשון

אחרי הנושא הטיפשי ששיניתי את שיחתנו אליו, הוא שתק קצת וחייך אלי

ואחר כך המשיך לדבר איתי על אותן שטויות כי כנראה הבין שאני לא רוצה.

2:55

"טוב.. איך עוברים אחורה? אני בלי נעליים.. לעבור מבחוץ?"

הוא חייך, הזיז את המושב של שנינו קדימה, כדי שיהיה מספיק מקום במושב האחורי, ויצא החוצה כדי לעבור.

חייכתי לעצמי ופתחתי את הדלת

2:56

הוא ישב בצד אחד של המושב, ליד החלון, ואני בצד השני, ליד החלון האחר.

שתקתי. לא ידעתי מה לעשות. לא הייתי איתו כל כך הרבה זמן ששכחתי איך הוא.

2:56:10

הוא משך אותי אליו ובאותה משיכה, נישק אותי.

2:57

התנשקנו

3:01

התיישבתי עליו והמשכנו להתנשק

3:18

הוא השכיב אותי לאורך כל המושב, שכב עלי והמשכנו להתנשק

3:20

מהפנים שלי, הוא העביר את ידו אל השדיים

וכמובן שהתביישתי, אז הזזתי לו את היד

3:21

הוא ניסה שוב.

נתתי לו.

3:22

העביר את ידו על כל הגוף שלי, הלוך חזור

והתעקב במקומות המוצנעים. שתקתי, נתתי לו להשתיק אותי בנשיקות.

לא רציתי לחשוב על מה שאני עושה, נהנתי מהיותי איתו.

3:47

"די.. אני לא רוצה"

לחשתי אחרי שהוא כבר הוריד לי את החולצה והיה על סף להוריד לי את המכנסיים.

הוא מיד עזב אותי, הסתכל עלי בתמיהה וחיבק אותי למשך כמה שניות ארוכות.

הוא הרים אותי משכיבה והושיב אותי עליו.

הוא תפס בעורפי, הסתכל עלי במשך זמן שלי נראה כמו נצח ונישק אותי באגרסיביות עצורה במקצת

3:53

הרגשתי את אצבעותיו החמות על גבי, מחפשות את סוגר החזייה שלי. הזזתי לו את הידיים בעדינות

אם כי לא הייתי בטוחה כמה אני לא רוצה שהוא יפתח את הסוגר.

4:02

עצרתי מלנשק אותו וחייכתי.

הוא לא הבין מה רציתי. ואני לא ידעתי איך אני מראה לו שאני רוצה.

חייכתי אליו בניסיון להראות סקסית ולקחתי את ידיי לאחור. תפסתי את סוגר החזייה שלי ופתחתי אותו

המשכתי עוד להחזיק את שתי קצוות הבד והקול הקטן בראש שלי צרח עלי "מה את עושה?! את באמת הולכת לעשות את זה?!"

הייתי מבולבלת למשך שתי שניות אבל לא הראיתי לו את זה.

ברגע שקלטתי את העיניים שלו, כבר ידעתי שכן, אני באמת הולכת לעשות את זה.

הורדתי באיטיות את החזיה ואז פגשתי במבט שלא ראיתי בחיים

מבט מופתע, מעורב במבט מסופק, מעורב במבט שמח.

הוא נגע בי וזרמים עברו בגופי, כאילו כל אצבע שלו הייתה כמו שוקר חשמלי של 1 וואט על העור שלי.

4:11

שוב, הוא השכיב אותי לאורך המושב ונשכב עלי.

הפעם הייתי יותר מוכנה.

אולי בגלל שאמרתי שאם אני הורדתי לעצמי את החזיה, אז כנראה אני מוכנה ליותר

או שאולי הוא היה צריך לנסות עוד פעם אחת כדי לגרום לי להסכים.

בכל מקרה, נתתי לו להוריד לי את המכנסיים.

4:26

שכבתי שם, חצי מאושרת, חצי לא בטוחה מה אני עושה ושלושת רבעי עירומה.

הוא כבר נגע בכולי והרגשתי איך הידיים שלו, במקום לגרום לי לאי נוחות, כפי שחשבתי,

גורמות לי להרגיש איך הוא מחזיק אותי ולא ייתן לי ללכת לעולם.

4:33

הוא הכניס את היד לתחתונים שלי

והתרגשתי.

לא ידעתי אם להעיף לו את היד או לתת לו לענג אותי.

אז שתקתי. הפעם בחרתי לשתוק, לא נתתי לו לכפות עלי בנשיקות.

שתקתי וחשבתי לעצמי 'אני עושה טעות, אני עושה טעות, אני עושה טעות'

4:42

לשמחתי הלא גלוייה (שכשחושבים על זה, לא הייתה גלוייה גם לי), ראיתי אורות של מכונית מתקרבים אלינו.

הוא מיד הזיז אותי מעליו, זרק עלי את החולצה שלו ופקד עלי "תתלבשי".

דפקו על החלון שהיה בצידו והוא פתח אותו.

צחוק הגורל, זה היה שיטור עירוני שביקש מאיתנו להתפנות.

4:44

השיטור נסע ושתקנו. הוא חייך לעצמו חיוך שהסגיר עליו את המשפט 'אני לא מאמין שזה קרה עכשיו'

הוא יצא מהמכונית בלי לומר מילה והלך להשתין.

הבנתי שאנחנו נוסעים ושמחתי, הפעם בגלוי.

פחדתי שאם לא היו מפסיקים אותנו, לא הייתי יודעת איך לעצור אותו.

4:45

חיכיתי לו במושב הקידמי ולא אמרתי דבר.

כל הנסיעה חזרה בהיתי בחלון וחשבתי על כמה שזו הייתה טעות לעשות את זה.

הגענו לבית שלי ועוד לפני שהוא הספיק לעצור, כבר פתחתי את הדלת ואמרתי לו "ביי" חנוק דמעות.

4:58

שכבתי במיטה והרגשתי כל כך הרבה תחושות שסותרות אחת את השניה

חשבתי כל כך הרבה מחשבות שלא באמת יכולתי לשים דגש על אף אחת.

פשוט רציתי להירדם כבר, אבל ידעתי שאני הולכת להעביר את כל הלילה ערה.

4:59

נרדמתי.

איתו זה היה אחרת.

היא הרגישה איך הוא הפך להיות מרכז העולם שלה.

לפעמים היא הרגישה שזה לא באמת קורה

אז היא פחדה ומיהרה לתפוס בזה חזק יותר.

הוא נרתע מהרכושנות שלה כלפיו.

הוא אהב אותה, אבל הוא לא היה יכול,

זה היה יותר מדי בשבילו.

היא נשברה.

כל זמן שעבר, הכאב גבר

והזמן עבר כל כך לאט

שהכאב התמקד במקומות הכי רגישים.

היא בכתה עד צאת הנשמה

היא בכתה ובכתה

וכשהיא לא בכתה

היא לא הראתה שום רגש.

כל מרכז העולם שלה התנפץ

והיא לא ידעה מה לעשות.

פתאום, בלי הודעה מוקדמת, הוא חזר.

היא נתמלאה אושר

אבל כל דבר טוב בסוף בא לסופו

והיא הבינה שהחזרה שלו הייתה חד פעמית

הוא חשק בה

והוא לא ידע שהיא עדיין אוהבת אותו

הוא לא רצה לפגוע בה

אבל היא נפגעה.

הימים עברו והיא לא יכלה לסבול את זה

היא הסכימה להקריב את אהבתה אליו

בשביל תשוקה.

כך זה נהפך להרגל.

ההרגשה הייתה עילאית

אבל רק בפעמים שהיו יחד.

וכאשר לא היו, היא חיכתה לו וציפתה לו

ושוב, ריכזה את כל מרכז עולמה בו.

אך הפעם זה לא היה בריא לה כלל.

היא לא הייתה מאוהבת

היא הייתה אובססיבית.

הגיע הזמן בו היא הבינה שזה לא טוב

והיא חייבת להפסיק

אז היא הפסיקה.

ואז היא לא הייתה מסוגלת

אז היא המשיכה

ושוב הבינה שזה לא בריא לה

אז שוב הפסיקה

ושוב לא יכלה בלעדיו

אז היא שוב המשיכה

וכך הלאה, עד שהוא החליט לשים לזה קץ

הוא הבין שהוא מהווה לה מכשול

וההנאה הזו מובילה אותה למקום לא טוב

לכן הוא הרפה

בעדינות הרפה ממנה

והכריח אותה לשכוח ממנו.

כמובן שהיא לא רצתה

היא התעקשה על מה שכביכול היה שייך לה

אך עם הזמן הבינה שהוא כבר מזמן לא היה שלה

ועליה להרפות.

הזמן עבר והדמעות לא פסקו

היא שוב נשברה.

אבל הפעם הוא לא חזר.

היא הייתה צריכה להסתמך על עצמה

ועל הכח שהיא מכילה בתוכה

ולהתגבר

להמשיך הלאה

לרכז את העולם שלה במקום אחר.

זה היה קשה

והיא אמרה לעצמה שהיא לא תשכח אותו אף פעם

אז היא שמה אותו בצד

והעולם שלה כבר מרוכז במקום אחר

אבל הוא תמיד יהיה לה שם

בזווית עין ימין

מחייך לה מבעד לתקופות היפות שלהם יחד.

 כל מה שאני יודעת זה שאתה בחור מעניין

אתה הבחור הכי מעניין שפגשתי.

הלוואי וזה לא היה נהרס והיינו מנסים לראות איך זה ילך

הלוואי והייתי האהבה הכי גדולה שלך

הלוואי והיית חושב עלי ומחייך

הלוואי והיית עובר ליד הבית שלי וחושב איפה אני נמצאת עכשיו

הלוואי ולכל מקום שהיית הולך, היית מקווה שאני שם

הלוואי והיית מסתכל עלי כאילו הייתי הדבר הכי יפה בעולם

הלוואי והיית נזכר בנו והיית רוצה ליצור זיכרונות חדשים

הלוואי והיית רוצה שאני אתקשר אלייך, שניפגש, במקום שאני אצא עם חברים

הלוואי והיית מסתכל עלי מהצד ושמח שאני משתנה לטובה

הלוואי וכל פעם שהיית שומע את השם שלי, הלב שלך היה נצבט

הלוואי ובכל מקום שהייתי נמצאת בו, היית מנסה למשוך את תשומת הלב שלי

הלוואי והיית יודע שאני שונאת שמדגדגים אותי בבטן

הלוואי והיית חושב עלי כל פעם שלא הייתי בסביבתך

בעיקרון, הלוואי והיית אוהב אותי

הלוואי והיית מתגעגע אלי

הלוואי והיית יודע שכשאני אומרת תפסיק, זה תמשיך

הלוואי שבלעדיי לא היית מצליח לעבור את כל היום בלי לחשוב עלי

הלוואי שבלעדיי היית מעביר את רוב הלילות שלך ער

הלוואי שבלעדיי לא היית יכול להסתכל על בנות אחרות

הלוואי שבלעדיי היית מחפש מישהי כמוני

תראה, כל מה שאני יודעת זה שאתה הבחור הכי מעניין שפגשתי

והלוואי והיינו יכולים לראות איך נהיה ביחד

והלוואי והיינו יכולים לדעת איך משהו אמיתי בנינו ילך..