המסיבה כבר כמעט נגמרה ואני, בכעס ובכאב, התיישבתי בצד עם חברה שלי. תוך רגע באו יותר מדי אנשים לשאול מה שלומי ועל רובם צעקתי.

"בואי רגע" פתאום הוא נעמד מולי והושיט לי את היד שלו -"לא רוצה" עניתי לו בתוקף ומסתבר עם דמעות בעיניים.

"נו, בואי.." -"די עזוב אותי!" לא הסתכלתי עליו.

הוא נשאר לעמוד מולי ודרש ממני לקום. הרמתי את הראש להסתכל עליו, בלי להגיב הנחתי את היד שלי בשלו ונתתי לו למשוך ולקחת אותי למקום רחוק מכל האנשים שהתאגדו סביבי.

"מה קרה?" הוא שאל -"כלום" כעסתי

אחרי כמה פעמים שעניתי לו את אותה תשובה, הוא ויתר על לשאול אותי את אותה שאלה ופשוט המשיך ללכת לכיוון מסויים.

הוא כל הזמן ניסה להחזיק לי את היד ולחבק לי את המותן אבל העפתי את היד שלו ממני והלכתי כמה שיותר רחוק ממנו.

נעצרנו "את מוכנה להגיד לי כבר מה קרה לך?"

"שום דבר!" הסתובבתי עם הגב אליו. מהגבעה שהיינו עליה ראיתי את כל העיר מולי.

הוא חיבק אותי מאחורה ובאותה שניה התקדמתי ושמטתי את הידיים שלו ממני.

"אני לא רוצה לנשק אותך" אמרתי -"אז מה את כן רוצה?"

הסתובבתי אליו "שתפסיק לעשות לי את הקטעים האלה. שתפסיק לחשוב שזה בסדר לנשק אותי כל הזמן"

"למה?" -"אתה יודע למה" -"אני לא. תגידי לי" -"זוכר מה כתבתי לך כששלחת לי את הסמס הזה שאתה רוצה שניפגש?" -"שאת לא רוצה ממני קשר כזה"

"נו אז מה אתה צריך עוד? אתה יודע מה אני רוצה ממך"

הוא חייך והתקרב לנשק אותי.

שמתי את הידיים שלי על העורף שלו ונלחמתי עם עצמי לא לנשק אותו.

דחפתי אותו ממני.

"אתה לא מבין כמה בא לי לנשק אותך" אמרתי לו בכעס והוספתי "אבל אני לא רוצה כשאנחנו ככה" -"איך זה ככה?" -"ככה. ככה, בקשר המעצבן הזה, שפעם אנחנו ידידים ופעם אנחנו ביחד ופעם אתה מנשק אותי ופעם אתה מתנשק עם מישהי אחרת. פשוט תגיד לי מה אתה רוצה"

"אני רוצה מה שאת רוצה"

"אתה כנראה לא יודע מה אני רוצה"

"נכון. מה את רוצה?"

"שתהיה רק איתי."

הוא הסתכל עלי במבט שהיה לי קשה לפענח ואמר "סבבה"

"לא, אתה רואה? אתה מסכים איתי. אתה פשוט מסכים לכל מה שאני אומרת. אתה בקטע של 'סבבה.. זורם לי', 'אין בעיה, מה שאת רוצה'.. תגיד לי מה אתה רוצה! אתה רוצה שנישאר ככה? שכשסבבה לנו להתנשק לפעמים, אז סבבה? שזורם לנו להיות ביחד, אז גם, סבבה?"

"לא. גם אני רוצה איתך קשר שהוא יותר מזה. אבל זה מפחיד אותי. את צריכה להבין.. אני לא הייתי בקשר רציני המון זמן. אני צריך זמן, אני לא יכול ישר להיות חבר שלך"

צחקתי "מה ישר? מה זמן? אנחנו כבר איזה שנה ככה. מה אתה עוד צריך? למה יש לך לחכות?"

"פשוט מפחיד אותי ישר להיכנס לזה.. אני לא רואה את עצמי מתקשר אלייך כל יום לשאול מה שלומך ואני לא רוצה שעכשיו נספר לכל העולם שאנחנו חברים ונעשה ריליישנשיפ בפייסבוק"

צחקתי שוב "אתה חושב שאכפת לי מכל זה? באמת שזה הדבר האחרון שאכפת לי ממנו. מצידי שאף אחד לא יידע שאנחנו ביחד. אני לא אומרת לך להתקשר ולשאול אותי איך היה לי היום ומה שלומי. אתה לא כזה, ואם היית כזה, אני הייתי נפרדת ממך. אני רוצה שתתקשר כי בא לך להיפגש, כי בא לך לראות אותי"

"אוקי. אז בואי ננסה לאט לאט. אני לא אהיה עם בנות וגם את לא תהיי עם בנים." חייכתי "ותפסיקי לרקוד ככה כמו שרקדת עם כולם היום"

צחקתי והתקרבתי אליו

"זה היה כדי לגרום לי לקנא נכון?" הוא לחש לי רגע לפני שהשפתיים שלנו נגעו.

"מה פתאום!" חייכתי ונישקתי אותו.

אני לא אפרט על מה שהיה אחר כך אבל אני רק אגיד שכששכבתי על החול, הכוכבים לא היו יכולים להיראות יפים יותר.

  הוא העביר לי ידיים על התחת "תקשיב.. יש לי תחת ממש גדול"

הוא חייך ותפס בו חזק "לא נו, באמת. ממש." אמרתי והוא שוב תפס

"בקטע רע" הדגשתי והוא חייך וסתר לי בתחת. צחקתי.

אתה חייב להפסיק להסתכל עלי ככה.

אסור לי להיכנע לך

בזמן האחרון אני חושבת המון על כמה שבא לי חבר.

על כמה שבא לי מישהו שיעשה לי קיצי ביד, על כמה שבא לי מישהו שיקח אותי לים, על כמה שבא לי שמישהו סתם יבוא אלי אחר הצהריים, על כמה שבא לי ללכת יד ביד עם מישהו, על כמה שבא לי לחבק מישהו שינשק לי את הראש ויגיד לי שהוא אוהב אותי..

בקיצור, כמה שבא לי דברים קיטשיים בצורה מגעילה.

עכשיו הבנתי שיש לי את כל הדברים האלה. זאת אומרת, אני יכולה להשיג אותם בשניה.

ברגע אני יכולה להחליט להיות חברה של מישהו ושיהיה לי את כל הדברים האלו איתו.

הקטע הוא שכל מישהו שזה לא יהיה..

זה לא יהיה הוא.

אני לא רוצה חבר. אני רוצה שהוא יהיה חבר שלי.

שאלתי אתמול את חברה שלי אם אני אוהבת אותו

כי זו שאלה שאני פשוט לא יכולה לענות עליה

והאמת שגם היא לא הצליחה.

השאלה הזו מעולם לא הטרידה אותי כי אף פעם לא חשבתי שאני אוהבת אותו.

הבעיה היא שהשאלה הזו התחילה להטריד אותי

ואני מפחדת לדעת את התשובה אליה.

ממש בא לי לנסות לעשן.

"יש לך שמיכה מיותרת?" אמרתי במהירות בזמן שפתחתי את דלת החדר שלו

"לא.."

 הסתובבתי לצאת

"חכי רגע"

נעצרתי

"תסגרי את הדלת.."

אחרי שסגרתי היה חושך מוחלט בחדר ושמעתי את המיטה חורקת כשהוא עשה את דרכו אליי

הוא תפס לי ביד ומשך אותי אליו

קול בראש שלי התגבר על כל מה שחשבתי ואמר לי לנשק אותו ולברוח משם

אבל ויתרתי על הפעולה הראשונה מבין השתיים כי זה מנוגד למה שהבטחתי לעצמי.

התנגדתי למשיכה שלו ואפילו קצת דחפתי אותו עד שהוא הרפה מידי

"לא בא לי" לחשתי ופתחתי את הדלת.

"למה?"

נעצרתי בפעם השניה בדרכי החוצה

"כי לא בא לי.." הפעם לא התכוונתי לצאת

"למה? יש לך חבר?"

"לא.. דווקא לא" בטח הוא הופתע. אני בטוחה שהוא חשב שיש לי.

"אז למה..?"

כי מגיע לי מישהו שמעריך אותי. כי אם אתה לא שלי לחלוטין, לא מגיע לך אותי. כי אם אנחנו לא ביחד בדרך שלי, אנחנו לא נהיה ביחד בכלל. כי אתה לוקח אותי כמובן מאליו. כי בשנה האחרונה אתה השתלטת על המחשבות שלי ולא יצא לי מזה כלום, ההיפך.

"כי הקשר שלנו לא נכון לי"

ברחתי

הו דרק שפרד, כמה שאתה קיטשי ככה אתה צודק.