"את יודעת, בסוף מסתבר שברגע שהם הפכו להיות רשמיים, היא הלכה והתנשקה עם מישהו"

אני לא יודעת מה הייתי אמורה לחשוב באותו רגע, איך הייתי אמורה להגיב. אולי שהיא בת זונה או שהוא טמבל או ששניהם די מפגרים.. לא יודעת. אני מניחה שיש איזו תגובה הגיונית או מקובלת למצב כזה שאת שומעת שמישהי לא לקחה ברצינות את הבחור שאת מחבבת שכן לוקח אותה ברצינות, לא?

לא משנה. כל מה שאני רוצה להגיד זה שחשבתי על זה שהוא לוקח אותה ברצינות.

ברצינות? אתה רציני? ממתי אתה לוקח בנות ברצינות?

זו המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש.

אבל האמת היא שהייתי צריכה לשאול משהו אחר..

ממתי אתה לוקח אותי ברצינות.

כשחושבים על זה, זו הבחורה השניה שאני שומעת שאתה רוצה איתה משהו כנראה רציני.

על הראשונה שמעתי ממך. אחרי שהתחרמנו על הקיר ההוא.

תהיה בטוח שזה היה ממש כיף לשמוע עליה.

אני חושבת שאני פשוט אף פעם לא הייתי בקטגוריית ה'רצינות' שלך.

אולי כי אתה לא מת על האישיות שלי, אולי כי רק כיף לך איתי ולא יותר מזה..

זה פתאום נשמע הרבה יותר הגיוני כשאני מנסחת את זה ככה.

אתה פשוט רק נמשך אליי.

ואני מנסה להפוך את עצמי מזבוב לפיל.

אוי כמה שאני שונאת להרגיש ככה. קטנה ולא שווה את הטרחה.

האמת? לא נראה לי שאי פעם הרגשתי ככה.

למה לעזאזל אני חוזרת לחשוב על להתנשק איתך..

זה בגלל שאני רגילה כבר. פשוט התרגלתי לחשוב עלייך.. לדמיין אותך.. לרצות אותך..

סעמק.



נגיד אם זה היינו אנחנו בסיטואציה הזו, לא היית רק לוקח את הידיים אחורה, היית גם מתקדם אלי ומנשק אותי.

ומה שהכי נורא זה שאני רוצה את זה.

מטומטמת.

אל תשכחי שבכית בגללו