המלחמה באהבה.

זהות

הולכת ברחוב, ואנשים מסביבי

נעה לכיוון השאול

חושבת בנתיים על זהותי

לפעמים בא לי לצעוק..

רוצה לצרוח את הזהות שלי

רוצה לברוח מהחיים

מה שאני רוצה

ומה שאני אוהבת

חופשייה לחיות חיים עם מי שאני בוחרת

יש יותר בושה מאשר גאווה

ולאט לאט לאט

הכל נרגע..

ברחוב כל הלילה אנלא יודעת לאן

אין מישו שם למעלה ששומר על הזמן

אני גאה

אני אוהבת

שרה את החיים

אני חוגגת לכבוד אלה, כל אלה שיודעים

שאני רוצה לצרוח את הזהות שלי

אני רוצה לברוח מהחיים

כי מה שאני רוצה

ומה שאני אוהבת

חופשייה לחיות חיים עם מי שאני בוחרת

יש יותר בושה מאשר גאווה

ולאט לאט לאט

הכל נרגע..........................................

אני חוגגת לכבודכם...אלה שיודעים......

תודה לכם - הקוראים:)

את ההנג אובר אני זוכרת טוב.

הרי לא יכולתי לעשות את זה בלי לשתות..

בכל זאת אם זה היה הכל במודע זה לא היה קורה..ורציתי שזה יקרה.

יצאתי לנמל עם חברה שהכרתי לא מזמן.

אני לא אגיד את השם שלה כרגע.

היא הייתה יפה..מאוד.

ובכל זאת היה בה משהו מסתורי שלא הצלחתי להבין..

החלטנו לשבת באיזה בר והיא החליטה להזמין אותי לכמה משקאות..מה אכפת לי?

שתיתי ושתיתי..והיא גם כן..

מאוד נמשכתי אליה...אבל היא הייתה "קשה להשגה"..

היא שאלה כל מיני שאלות על החיים ועל מה אני מתכננת לעשות..

אמרתי לה שאני ממש לא יודעת ושזה גם לא מה שמעסיק אותי כרגע..

טוב ברור שהיא ניסתה לשבור את המטח..אבל זה לא היה עוזר..

כי בתכלס שתיינו ידענו למה אנחנו יוצאות.

הרי אנחנו לא ממש מכירות, ואני בטוחה שאני לא בן אדם כל כך מרתק שהיא רצה להכיר כל כך מהר..

וגם מבחינתי זאת הייתה עוד דרך לשכוח את יערה.

ואני חייבת לומר שהעניין עם יערה כבר נראה לי דיי ישן.

כי בכל זאת- היא לא רוצה. וגם אם כן- היא לא מראה את זה.

ונמאס לי לרדוף אחריה.מה לא עשיתי בשבילה??

הייתי נותנת הכל.

נתתי לה כמעט הכל.

והייתי נותנת עוד.

אבל יש גבול לכל תעלול.ואת הגבול עברתי ממזמן.

בכל מקרה, היא הזמינה לי את המשקה הזה "סקס על החוף"/"sex on the beach"

צחקתי ואמרתי לה "כמה אירוני"

היא חייכה..

אמרתי שזה לא נוח, ואפילו מלוכלך מידי.

והיא אמרה שאם לא מנסים אז לא יודעים.

אמרתי לה שאני מעדיפה לא לנסות ולא לדעת.לא אוהבת ים.

ממש לא התאים לי לחזור הביתה מלאה בחול של ים ולספר להורים שלי איזה סיפור הזוי..

לא אוהבת את זה.

אז הלכנו לכיוון האוטו שלה.

זה היה יום קריר כזה..והמקום היה דיי ריק.

היא נסעה לאיזה מקום נידח בחוף השומם הזה שאני לא בדיוק זוכרת איפה הוא היה..

ובלי ששמתי לב היא פשוט העיפה את החגורה ממנה וממני והתחילה לנשק אותי.

אני חייבת להודות שזה היה דיי מגניב.

בכל זאת לא כל יום זה קורה..

החולצות ירדו מאוד מהר מהגוף, איכשהו עברנו למושב האחורי והיא נשכבה מעלי...

אפשר לומר שהיה חמים נעים וצפוף..

היא פתחה את המכנסיים שלי ושאלה אם זה בסדר.

מי פותח את המכנס ורק אז שואל אם זה בסדר?

לא משנה..

היא אמרה שהיא רוצה שאני אגמור, ואני אמרתי לה שזה מביך אותי..

היא אמרה שאין לי ממה להיות נבוכה ורק לשכב על הגב ולהנות.

היא צדקה.

זה היה בהחלט אחד הכייפים.

היא טובה.

מאוד טובה.

אני חייבת לומר שסקס עם אישה הוא מדהים.

בהרבה יותר מדהים מגבר.

פי אלף יותר טוב.

אחחחחחחחחחחחחחח איזה כיף היה.

האוטו התמלא באדים על החלונות, ואני בטוחה שאם מישהו ראה את האוטו הוא היה מבין לבד מה עשינו שם.

זאת הייתה תשוקה חייתית כזאת.

של לילה אחד ויחיד.

ארוך ומעייף במיוחד.

היא התיישבה מעלי ואני התחלתי לזיין אותה.

האמת שלא הייתי צריכה לעשות כלום.

רק לשים את היד והיא פשוט דהרה.

היא נהנתה ואני נהנתי.

ושתינו חזרנו הביתה עייפות אך מרוצות:)

"טוב אני לא יודעת..מה את רוצה שאני יעשה?" שאלתי..

"לא יודעת..פשוט תחבקי אותי.." היא אמרה.

"כן אבל את מתביישת ממני לא?" אמרתי.

והיא לא ענתה..רק לקחה את היד שלי והחזיקה אותה.

חיבקתי אותה.

שמתי את הראש שלי על החזה שלה והרגשתי את הפעימות לב החזקות שלה..

אני אוהבת לעשות את זה..זה נותן לי תחושה של אמת.שאני לא חולמת.

"אני אוהבת אותך" אמרתי.

והיא אמרה "אני אוהבת אותך גם".

זה כל כך כואב לי כשהיא אומרת את זה.

כי אין לי את האומץ להגיד לה - "כן אבל אני באמת אוהבת אותך!אוהבת אותך מאוד! ולא כמו חברה, ולא כמו אחות!"

כי אני יודעת, אני פשוט יודעת שזה לא ילך.

זה פשוט לא יקרה.

ואני מפחדת כל כך שזה יהרוס את הקשר בנינו..

מפחדת פחד מוות.

אז מה עושים?

מחכים?

אבל מחכים למה?

לראות שאולי היא כן תרצה ותיזום משהו?

היא בחיים לא תעשה את זה!

ואם כן?

אז זה שווה את הציפיה?

גם אם היא תהייה ארוכה וממושכת?

גם אם אני לא אוכל לצאת יותר עם אף אחד?

זה שווה את זה?

אני אוהבת אותה.

כמו שלא אהבתי בחיים שלי מישהו/משהו/מישהי.

בחיים.

אני כל כך כל כך אוהבת אותה.....

נ.ב- אני יודעת שזה קצת לא קשור לקטע, אבל אם אתם אוהבים לקרוא כאן אבל תמיד חושבים "וואי יש מצב שאני לא אזכור לחזור לכאן שוב וזה חבל.."

אז פשוט תצטרפו למנויי הבלוג שלי.

זה נמצא מתחת לכינוי שלי-בראש העמוד כתוב "מלאו כאן את כתובת המייל שלכם"(כאן אתם צריכים למלא מייל..) "ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי"

למה?

כי זה הכי קל, גם בשבילי- ובעיקר בשבילכם!